יום חמישי כ"ג אלול תשע"ז
האם ניתן להתחיל את אפיית החלות באופן שתסתיים לאחר כניסת השבת?
איסור 'שהייה' בתבשיל, לדעת השולחן ערוך הוא עד שהתבשיל מבושל כל צורכו ותוספת בישולו אינה רצויה, ולדעת הרמ"א הוא רק עד שהמאכל מבושל 'כמאכל בן דרוסאי' (ראה שו"ע רנג, א). בפת, עוגה וכדומה, הנאפים בתנור – איסור השהייה לכל הדעות הוא עד להיווצרות קרום חיצוני על פני המאפה או בתחתיתו, משום שאיסור שהייה הוא מחשש שיגדילו את האש להאצת האפייה, והגדלת האש לאחר שלב היווצרות הקרום, עשויה להזיק למאפה, ולכן אין לחשוש שיגדילוה; (– לתשומת לב: דברי הפוסקים אמורים ביחס לתנורים שבעבר). ואם המאפה עבה – נדרשת היווצרות קרום הן על פניו והן בתחתיתו. [שו"ע רנד, ה, ומשנ"ב כה-כו; ביאורים ומוספים דרשו, ביאורים ומוספים דרשו, 17]
מהי ההלכה המיוחדת ל'שהייה' בשכבות בצק עם מילוי?
כאמוּר השהיית מאפה בתנור לתוך השבת מותרת רק כאשר נוצר קרום חיצוני על פני המאפה או בתחתיתו. וכל מאפה שאם יחתכוהו לא יימשכו 'חוטי' בצק – אות היא כי כבר נוצר קרום במידה המתירה את השהייה. ובמאפה העשוי משתי שכבות בצק שביניהם מילוי עבה של בשר, או פירות, וכדומה – צריך שהמילוי יהיה אפוי במידה המתירה את איסור השהייה; ובנוגע לבצק – יש אומרים שדי בהיווצרות קרום בצד אחד; ויש אומרים שנדרשת היווצרות קרום הן על פניו והן בתחתיתו, אם משום שהמאפה עבה, וכאמור לעיל, ואם משום ששתי השכבות נחשבות כשני מאפים נפרדים ונדרשת היווצרות קרום בכל אחד מהם. [שו"ע רנד, ה, ומשנ"ב כז, כט ו־ל]
האם יש איסור 'שהייה' בתפוח ובפלפל?
פירות וירקות שטובים לאכילה חיים ומבושלים, כגון תפוח ופלפל – אין בהם איסור שהייה אלא בבישול לדעת השולחן ערוך; אבל בצלייה, או בבישול לדעת הרמ"א – שאין איסור שהייה במאכל המבושל 'כמאכל בן דרוסאי' (ראה שו"ע רנג, א) – אין איסור שהייה בפירות וירקות אלו אף כשאינם מבושלים כלל, שהרי במצבם זה הם ראויים לאכילה לא פחות מכל מאכל המבושל כמאכל בן דרוסאי. וצלייה באופן שהמאכל אינו נוגע בגחלים או באש – לדעת השולחן ערוך נחשבת כבישול, ולדעת הרמ"א נחשבת כצלייה. ופרי או ירק שלפעמים אוכלים אותו חי, אך בדרך כלל אינו נאכל אלא מבושל – יש בו איסור שהייה ככל מאכל אחר. [שו"ע רנד, ד, משנ"ב כא-כד, ושעה"צ כב]