יום ראשון ה' באלול תשע"ז
מאיזו מלאכה שעשה גוי בשבת מותר להנות אף בשבת עצמה?
גוי שעשה מדעת עצמו בשבת פעולה שיש בה איסור מלאכה, עבור ישראל – אם ניכר שהגוי עשאהּ בשבת במטרה שהישראל יוכל להנות ממנה בשבת – וכגון שהישראל שואל את הגוי מדוע לא סיים את העבודה שמסר לו, והגוי משיב שיסיים זאת עבורו בשבת; או שהגוי מדליק עבורו את האור – אסור להנות ממנה בשבת, ואף במוצאי שבת, עד שיחלוף זמן המספיק לעשיית עבודה זו בחול. ואם לא עשאהּ במטרה שהישראל יהנה ממנה בשבת – לדעת השולחן ערוך, מותר להנות ממנה; ולדעת הרמ"א, אם מדובר במלאכה דאורייתא, אסור להנות ממנה בשבת, אך ניתן להקל לצורך הכרחי. [שו"ע רנב, ד, משנ"ב כז, וביה"ל ד"ה ויש, ד"ה והאינו, ד"ה שצריך, וד"ה שאז]
גוי הפעיל את המזגן בשבת – האם מותר להנות ממנו?
כאמור, מלאכה שעשה גוי בשבת עבור ישראל, במטרה שהישראל יהנה ממנה בשבת – אסור להנות ממנה. וטעם הדבר, כדי שלא יהנה ישראל ממלאכה שנעשתה בשבת. ויש אומרים שהטעם הוא כדי שלא יבוא ישראל לומר לגוי לכתחילה לעשות עבורו מלאכה בשבת. ואם ניתן להנות את אותה הנאה גם ללא מלאכת הגוי, מותר להנות ממנה; וכגון – אם הדליק אור בחדר מואר, ואין הנאה מריבוי האור, מותר להנות מהאור הנוסף (כל עוד דולק האור הראשון). אולם, אם הגוי הפעיל מזגן, הגם שהיה ניתן לסבול את החום ללא המזגן, ההנאה מהמזגן היא הנאה ממשית שנוספה על מה שהיה קודם לכן, ואסורה. [משנ"ב רנב, כט; ביאורים ומוספים דרשו, 15-16; וראה שעה"צ כב; וראה עוד שו"ע רעו]
פעולות רבות אסורות בשבת משום שהן 'עובדין דחול' – מהי ההגדרה?
פעולות רבות אסורות בשבת משום שהן 'עובדין דחול', והאחרונים כתבו הגדרות שונות לאיסור זה: יש שכתב שחז"ל אסרו משום עובדין דחול באחד משלשה האופנים הבאים: א. מעשה שיש לחשוש שיגרור אחריו עשיית מלאכה האסורה בשבת; ב. מעשה הכרוך בטרחה יתֵרה; ג. פעולה הדומה לאחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. ויש שכתב ש'עובדא דחול' היא "עשיית מלאכה המותרת בשבת באופן טוב וראוי, כמלאכה קבועה הנעשית בימות החול, ולא באופן ארעי שאין בו הקפדה על שלימות המלאכה". ויש שצידד להגדיר 'עובדא דחול' – פעולה המותרת בשבת הנכרכת בדרך כלל עם עשיית מלאכה האסורה בשבת. [ביאורים ומוספים דרשו, רנב, 17]