"הֵמָּה מֵי מְרִיבָה" (במדבר כ', י"ג)
דורנו, דור עקבתא דמשיחא הוא, דור של צרות, רחמנא ליצלן. בן קם באביו ובת קמה באמה (משנה, סוף סוטה). וההורים הרי לא יעמדו שווי נפש, אז הם הקימו ארגון הורים 'נפגעי החזרה בתשובה'. פרסמו באמצעי התקשורת על אסיפה רבתי שתתקיים בעיר גבעתיים הסמוכה לבני ברק, העיר הקרובה אל החלל.
ליבי עליהם, אבל יש צרות נוראות יותר להתפלל עליהן.
באותו ערב, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מאחד מגדולי הדור: כדי לעטות מראית עין של הוגנות, הם מוכנים לשמוע גם דברי רב, ולהתקיף אותו כמובן. אינם רוצים לדבר אל הקירות. קפוץ לשם, בבקשה. אתה כבר תסתדר…
אני חייל, ממלא פקודות. הזמנתי מונית והגעתי.
אח, כמה שמחו! הנה, יש לוח מטרה לחיציהם! "כבוד הרב, הלא בתורה שלכם – "לכם" ולא לו! – כתוב: 'כבד את אביך ואת אמך'! וכי זה כיבוד הורים, לבעוט בחינוכם?! עליכם להשפיע עליהם לחזור אל המורשת", כך בדיוק!
טוב, הייתי יכול לצטט את ההלכה, שאם אמר לו אביו לעבור על דברי תורה לא ישמע לו, משום שהוא ואביו חייבים בכבוד המקום. אבל החלטתי לדבר איתם בלשונם. אמרתי: "ניכר שהדברים כואבים לכם, האם מוכנים אתם להקריב, כדי להחזיר את הבנים?"
"ודאי", קראו, "אלו ילדינו, נעשה הכל להחזירם אלינו!"
"אני שמח לשמוע", אמרתי. "זה שינוי כיוון!"
"למה אתה מתכוון?" חקרו.
"לכך, שעד כה לא הייתם מוכנים להקריב!"
איזו מהומה קמה: שלמו להם על מותגים ועל תחביבים ועל חוגים ועל טיולים, מה לא עשו עבורם!
"ודאי", אמרתי, "שפכתם כסף בלי חשבון, אבל לא על זה אני מדבר –
"כמה מהנוחיות שלכם, מהבליינות שלכם, מהמותרות שלכם, הקרבתם עבור הילדים? במשפחה חרדית יש חמישה ושישה ועשרה ותריסר ילדים, למרות שההורים יודעים שידרשו להצטמצם, להיות ערים בלילות, להעניק כה הרבה תשומת לב. והחינוך פרטי, ועול השאת הצאצאים – הילדים יודעים כמה הקריבו ההורים ומקריבים, והם אסירי תודה! אבל במשפחה החילונית, ילד או שנים. במינון שיביא שמחה להורים. ולא יכביד יותר מידי, לא ימנע בילויים וטיולים, הנאות החיים. וגם כששולחים את הילד לחוג וקונים לו מחשב, רוצים שיהיה עסוק ולא יפריע…
"אז אם ההורים חושבים בעיקר על עצמם-
ואני לא מאשים, רק קובע עובדה-
למה שהילד לא יחשוב רק על עצמו!"
איזו סערה קמה! אבל אני הוספתי: "רבותי, לא באתי לייסר ולהוכיח. הרי התכנסתם כדי לטכס עצות לעתיד. אני שמח שחל שינוי בגישה, ואתם מוכנים להקריב. בכך תפתחו דף חדש. כי אם אתם תקריבו עבורם, יקריבו הם עבורכם!"
"מה הרב מציע שנעשה?" תבעו לדעת.
"פשוט, שתחזרו בתשובה! הבנים יוכחו שאתם יקרים להם, ואתם מוכנים להקריב עבורם- "אין לכם מושג כמה זה יקרב אותם אליכם!
יותר לא הניחו לי לדבר…"
(מתוך 'והגדת' – הגדה של פסח)