הרב יעקב ברגמן
בפרשת השבוע, בסדר הנחת הכלים במשכן, נאמר: "וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח הַשֻּׁלְחָן". את הביטוי 'נוכח השולחן', מבאר האלשיך הקדוש שהמנורה רומזת לחכמת התורה, והשולחן לשפע פרנסה ועושר, ולכן הניחו את המנורה נוכח השולחן, ללמדך "שאם יחזיק העשיר בחכם שיעסוק בתורה, נִכְחוֹ יהיה". וכך אמרו חז"ל: "כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה". וכך נפסק בשולחן ערוך: "מי שאי אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים, ויֵחשב לו כאילו לומד בעצמו. ויכול אדם להתנות עם חברו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה, ויחלוק עמו השכר".
שותפות זו שהוזכרה בשולחן ערוך, מכונָה 'יששכר וזבולון', על פי דברי חז"ל שבני שבט זבולון פרנסו את בני שבט יששכר, וכך התאפשר לבני יששכר לעסוק בתורה באין מפריע. ואין לקיים שותפות זו אלא כאשר אין ליששכר (-הלומד) כדי מחייתו, אך אם יש ליששכר כדי מחייתו, ולומד גם ללא השותפות, אסור לו להשתתף עם זבולון, כיון שמבזה בזה את התורה, שמוכר את שכרה ללא הכרח. ויש מתירים במידה והדבר מועיל לאיכות לימודו.
עיקרהּ של שותפות זו היא שזבולון יספק ליששכר כל הוצאותיו, הן לחיי היום יום והן לדברים הבאים מזמן לזמן, כגון לנישואי בניו ובנותיו וכדומה, כמידת אדם בינוני באותו מקום ובאותו זמן. אולם, ניתן לקיים שותפות כזו גם באופן חלקי, דהיינו שזבולון יתן סכום קבוע בכל חודש ללא קשר לגובה הוצאותיו של יששכר, או שיתן אחוז מסוים מהוצאותיו; ושותפותו בלימודו של זבולון, תהיה לפי יחס נתינתו וערכהּ.
ונחלקו הפוסקים אם צריך להתנות בפירוש שעל ידי שזבולון מפרנס את יששכר יקבל זבולון חלק משכר תורתו, או שהשותפות חלה גם ללא תנאי מפורש. ולכל הדעות אין צורך לערוך תנאי שותפות בכתב, ואין צורך ב'קנין'. וכן אין צורך לקבוע זמן מסוים למשך השותפות; אך יש שכתבו שלכתחילה יש לקיים את השותפות במשך שלוש שנים ויותר, ולכל הפחות במשך שנה אחת. ואם קבעו זמן מסוים לשותפות, אין אחד מהם רשאי לחזור בו באמצע הזמן שקבעו ביניהם; אך אם יששכר מתרשל בלימודו, רשאי זבולון לבטל את השותפות, כי אחד מתנאֵי השותפות הוא שיששכר יתמיד בעסק התורה.
ובנוגע לחלקו של יששכר בשכר תורתו – לדעת רבים מהאחרונים לא נגרע מאומה משכרו של יששכר בגין השותפות, וכשם שמדליקים נר מנר ולא נחסר מאומה מאור הנר הראשון, כך זבולון נוטל שכרו מן השמים ולא נחסר משכרו של יששכר. ברם, יש שכתבו שאם עשו את השותפות בתנאי גמור כדיני התנאים, אזי נגרע משכרו. ועם זאת, לא ימנע יששכר מלהשתתף עם זבולון, ולא תהא עינו צרה לתת לאחרים משכר תורתו, כי על ידי שותפות זו יוכל להדבק יותר בהשי"ת ובתורתו, ויפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא. ואדרבה, במקרים מסוימים יתכן שמחויב בדבר, כדי שלא יצטרך למעט מלימודו.
ואם יששכר למד תורה שלא לשמה, או שללא ידיעתו של זבולון התבטל לגמרי מתורתו מחמת טרדותיו – יש שכתבו לא נגרע מאומה משכרו של זבולון. וכן להיפך, אם למרות סיועו של זבולון הוצרך יששכר ללמוד תורה מתוך הדחק, אין זבולון חולק עמו בשכר המיוחד ללימוד מתוך הדחק.
[שו"ע יו"ד רמו, א, וביאור הגר"א, ז; פסקים ותשובות (כץ) שם, יב]