היום נלמד: 'הפסק' בין ברכה לאכילה
יום שלישי כ"ג באדר תשע"ז
כמה זמן מותר להשתהות בין הברכה לאכילה?
בכל ברכה שמברכים לפני קיום מצוה או הנאה - דהיינו אכילה, שתייה וריח - אסור להשתהות בשתיקה, או לעבור מחדר לחדר, וכל שכן להפסיק בדיבור, בין הברכה לדבר שמברכים עליו. וכשהשתהה יותר מ'כדי דיבור' - דהיינו כדי אמירת "שלום עליך רבי" - נחלקו הפוסקים אם צריך לשוב ולברך; ולהלכה אינו שב ומברך, והוא הדין כשעבר מחדר לחדר, ובתנאי שלא הסיח דעתו בינתיים. אולם, אם הפסיק בדיבור, אף במילה אחת, ואף בענייה ל'דברים שבקדושה' - צריך לשוב ולברך, אלא אם כן הפסיק לצורך הברכה, או שענה 'אמן' על ברכה זהה, שבדיעבד אינו שב ומברך. [שו"ע ג, משנ"ב יא-יב, ושעה"צ יג; ביאורים ומוספים דרשו, 18, 20 ו־24]
מה הקשר בין טמפרטורת המאכל לברכה?
על פי האמור, אין לברך על מאכל או משקה חמים מאד, או קרים מאד, כיון שעשוי להשתהות לאחר הברכה עד שיוכל לטעום מהם. וכן באכילת פרי עם קליפה, יש להסיר את הקליפה לפני הברכה; ובענין זה יש טעם נוסף - שמא ימצא שהפרי אינו ראוי לאכילה, וברכתו תהיה לבטלה. וכן אם צריך לשפוך או להשליך חלק מהמאכל לפני שאוכל, יעשה זאת לפני הברכה, הן כדי שלא להשתהות לאחריה, והן משום שיש בדבר בזיון לברכה, שמברך על המאכל ואחר כך משליך את חלקו. וכן אם יש לכלוך כלשהו במאכל, יסירנו לפני הברכה, כדי למנוע את ההשתהות לאחריה, וכדי לברך על מאכל נקי. [משנ"ב יב; ביאורים ומוספים דרשו, 27 ו־30]
מי שבֵּרך 'שהכל' על קפה ועוגה יחד - האם יצא ידי חובה?
כפי שלמדנו, המברך 'שהכל' במקום כל ברכה אחרת, יצא. ואם בֵּרך 'שהכל' על שני מאכלים שהאחד ברכתו 'שהכל' והשני ברכה אחרת - אם התכוון לברך על שניהם, יצא ידי חובה. ויש אומרים שכיון שהברכה חלה על המאכל שהיא ראויה לו, אינה חלה על המאכל האחר; ומספק אין לברך שנית, אך ראוי להמנע מאכילת המאכל השני עד שישוב ויתחייב בברכה ראשונה מחמת היסח הדעת וכדומה. ואם לא התכוון לברך גם על המאכל השני, אף אם טעה והחזיקו בידו בשעת הברכה, או שטעה וחשב שמאכל זה ברכתו 'שהכל', לכל הדעות אין הברכה חלה עליו. [שו"ע ב, משנ"ב ח-י, ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 11 ו־12]