הרב אליהו חיים פנחסי
מחבר הספר "הכשרות למעשה"
ג' ימים מהשחיטה: בשר בהמה או עוף, וכן כבד שעברו עליו ג' ימים מהשחיטה [72 שעות], נאסר בבישול ומותר בצלייה בלבד. כמבואר בשו"ע (יו"ד סימן סט סי"ב).
כיום הבשר המשווק לחנויות, בין עוף בין בהמה – נמלח והודח כדין, כך שאפשר לצלות ולבשל לכתחילה.
בשר הכבד משווק לחנויות חי, ויש לתת את הדעת כאשר רוצים לבשלו לאחר הצלייה, כמה זמן עבר מעת השחיטה [בכשרויות בד"ץ מופיעים שעה ותאריך].
כאשר הכבד היה במקפיא ולא רק בקירור – נחלקו הפוסקים האם נחשב כאבן, ויש למנות ג' ימים מיום ההפשרה, או לא. דעת הגר"ח קנייבסקי שליט"א – להקל בכבד שהיה במקפיא יותר מג' ימים, שניתן לבשלו לאחר הצלייה.
הדחה קודם הצלייה – יש להדיחו קודם הצלייה מהדם שעליו. כמבואר בשו"ע (חיו"ד סימן עו ס"ב). כיום מקילים בזה יותר, היות והכבד עובר היטב הדחה במשחטות. אלא שיש להדיחו מפני החיתוכים שעושים בו. ובפרט כאשר נותנים עליו מעט מלח כמבואר ברמ"א (סימן עג ס"ה).
שיעור הצלייה – מעיקר הדין, אם צלה את הכבד חצי צלייתו – די בכך. כמבואר בש"ך (סימן עג סק"ב). אבל בימינו, שאין בקיאים מהי חצי צליה, נוהגים לצלותו צליה גמורה. והיינו כמו שהוא טוב ומוכן לאכילה.
הדחה לאחר הצלייה – יש להדיח את הכבד לאחר הצלייה. כמבואר ברמ"א (חיו"ד סימן עו ס"ב). ואם לא הדיח בדיעבד מותר.
לדעת בני ספרד, כאשר אוכלים את הכבד צלוי ללא בישול לאחר מכן, אין צריך להדיחו לאחר הצלייה.