מפי המשפיע כ"ק אדמו"ק מדינוב שליט"א
אברך אחד ניכנס אלי בניו יורק ותוה"ד סיפר לי איך הגיע לעשירותו המופלגת
וכך היה מעשה, לפני חמש שנים שנת תשע"ט נסע עם קבוצת חברים ל- עשרה ימים ימים לפולין אוקריינא הונגריה ארבע חברים הנחשבים לבע"ב חשובים לקחו אותו על חשבונם יען הוא כי הוא 'השלמזל' של הקבוצה והיכן ששלח ידו לפרנסתו קצר פרי כשלונו כלשון העם "הבטלן",
כמובן שלנסיעה ארוכה כזאת הצטיידו היטב במיני מזון שמורים וקפואים אך במשך הימים אזל מהם מאכליהם אזי השביעו רעבונם בהכנסת אורחים במקומות שונים, אך הגיעו למקום מרוחק של היה בנמצא לא חנות כשרה ולא הכנסת אורחים ולא היה להם להכניס אוכל לפיהם פשוטו כמשמעו,
הם הבחינו מרחוק בחנות לדברי מאכל אבל רק ניגשו הרגישו שבשר נחירה וד"א נודף משם אך הבחינו שמוכרים שם גם פירות ירקות ומי שתיה, אך האברך הלז יראת ה' מיוחדת נדעה בליבו והחליט החלטה בליבו שאינו דורך לתוך חנות המוכרת נבילה , חבריו טענו לעומתו שאין כאן שום בית מיחוש לקנות פירות וירקות, אבל האברך הזה בשלו שאין נפשו מסכמת לרכוש אוכל במקום זה, הלה התהלך בצום יום שלם עד למחרת בהגיעם למקום כשר,
חצי שנה לאחר מעשה זה זכה לעשירות מופלגת שלא כדרך הטבע, וכדרכם של עשירים התחיל לקמץ ידיו מצדקה , ובאחד הלילות קם בבהילות מחלומו שנתגלה אליו איזה דמות ומחזיקו בידו ואומר הידעת שלעשירות זכית מחמת מסי"נ שהיה לך אז באוקריינה וכעת אם מתשיך לתת מצדקה במסי"נ ישאר בידך העשירות ואם לאו ח"ו
ומיני אז פתח ידעו לכל מאן דבעי.
ללמדנו שכל אחד שמוסר נפשו להק לפי דרגא דילה הקה"ה משלם לו שכרו משלם
(אורות הפרשה תרומה פ"ד)