סיפר הג"ר יוסף צבי זק שליט"א, ראש כולל תורת חיים – הליגמן בני ברק:
בזמני, בעת לומדי בישיבת פוניבז', היה חתן שעמד להינשא בארה"ב. הוא היה בן עלייה גדול והוריו רצו לאפשר לו לשמוח ביומו הגדול עם החברותות והחברים שהיו שותפים לעלייתו הרוחנית. ה"ה הג"ר דוד רייכמן שליט"א רב בבית שמש.
היה לו לחתן חבר וחברותא קרוב מאד, בחור צדיק וירא שמים שהוא חפץ מאד שישתתף בשמחתו, אלא מאי? בשעתו היו נהלי הצבא מאד קשוחים ולא היה ניתן לקבל אישור יציאה לתלמידי ישיבות דחויי גיוס יותר מפעם אחת בשנה בלבד. היות ואותו חבר כבר יצא לחו"ל באותה שנה לחתונת אחיו הגדול, לא התאפשר לו לצאת שוב.
כאחד מבני החבורה, כאשר נוכחתי לדעת עד כמה הדבר חשוב לחתן, העליתי הצעה: דוד שלי (זצ"ל) מכהן כרב שכונת מגוריו של חיים ישראלי ז"ל בתל אביב, אז אולי נוכל להתקדם דרכו.
מי זה חיים ישראלי?
אוהו! העוזר הראשי של כל שרי הביטחון מימי ב.ג. ואילך. ידיד עולם התורה, שאף קיבל מכתבי הוקרה ממרן הגראמ"מ שך זצוק"ל על כל מה שפעל ועשה למען המשך קיום ההסדר של בני הישיבות. האיש שכל העסקונה החרדית הייתה נעזרת בו בבחינת 'אחות בבית המלך'!
נסענו שלושתנו, אני, החתן והחברותא, לדוד שלי. הוא שמע את כל הסיפור והסכים לבקש עבור הבחור 'אישור חריג' ליציאה לחו"ל (שהיה ניתן במקרים מיוחדים כמו נסיעה לצורך רפואי, לשם שידוך וכדו'). הדוד נסע ללשכת חיים ישראלי, וכעבור שבועיים המתין האישור המיוחל בתיק של אותו בחור בצבא.
לפני שיצא החברותא ללשכת הגיוס, סיפר זאת לאביו. התעניין האבא במה דברים אמורים? וכאשר שמע שעליו לחתום שהוא יוצא לשם שידוך הודיע לו בהאי לישנא: 'אם כך אתה לא נוסע. נכד של הבית הלוי לא חותם על שקר!'
הבחור היה בנו של הגאון רבי משה מיזלמן שליט"א, ראש ישיבת 'תורת משה' בירושלים (לבני חו"ל בשיטת הלימוד דבריסק. הוא אחיין של הגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל, מצאצאי רבי חיים זצ"ל).
קיבל הבן את הוראת אביו בשמחה מבלי להרהר אחריו. כל החברים נסעו לחו"ל והוא לא! אבל זה לא גרם לו להרגיש נחות ומסכן כלל, אלא אדרבה קיים רצון אביו בגאוה עצומה.
חודשיים אחרי:
פניתי להגאון רבי משה מיזלמן שליט"א והצעתי לבן שלו שידוך את הבת של הגאון רבי גבריאל קנופלר שליט"א, ראש ישיבת 'שערי תורה' מנצ'סטר.
לאחר שהייתה בידי תשובה חיובית מהצד השני, ביקשתי מרבי משה לזרז את הטיפול בעניין. אמר לי שבעוד שבועיים הוא יוצא עם רעייתו לחתונה משפחתית באנגליה. הם יפגשו שם את המדוברת ויתנו תשובה.
כעבור שבועיים פונה אלי הבן, ומוסר בשם אביו בקשה דחופה: הם כבר נפגשו עם המיועדת, לאחר מכן הזמינו כרטיס טיסה להיום בערב, והם מבקשים שאשתדל לסדר לבן אישור יציאה לחו"ל מהיום להיום.
מיד התקשרתי לדוד שלי. התגובה האינסטינקטיבית שלו הייתה: 'השתגעתם? מהיום להיום?!'
אך פתאום השתנה טון דיבורו והוא הציע: 'תצאו מיד ללשכת גיוס. אולי האישור החריג שקיבל בשעתו לצורך יציאה לשם שידוך עדיין בתוקף! מה לעשות, השידוך התעכב עד עכשיו'…
טסנו ללשכת הגיוס. בדקו בתיק שלו ומצאו אישור יציאה לשם שידוך שלא מומש. התקשרו למפקד הלשכה שאישר לעדכן את התאריך להיום. באותו ערב הוא עלה על הטיסה.
כעבור שבוע התארס!
כל מילה נוספת מיותרת.
אני רק נזכר כיצד בשעתו, כאשר נמנע ממנו לטוס לחתונה, כל החברים ריחמו עליו, וחלקם אף נדו בראשם נוכח ה'חומרא' והצדקות היתירה לטעמם. אל החתונה הגיעו במיוחד מהארץ מרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים ראש ישיבת פוניבז' מרן רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א.
אבל בזכות אי התפשרותו על עקרונותיו זכה להשגחה פרטית מיוחדת, לצאת לאנגליה מהיום להיום, ובתוך שבוע להתארס שם בנוכחות הוריו… כיום מרביץ הבן תורה בישיבת אביו בסנהדריה המורחבת ירושלים, הלוא הוא הגאון רבי נפתלי מייזלמן שליט"א.
(מתוך גיליון 'איש לרעהו')