והגזלן
הגר"א מוילנא זצ"ל בספרו אדרת אליהו (בראשית ב ח) אומר: אשר כל הנעשה לבעל תאוה אחר רוב השתדלות בענין רע, נעשה לתמימי דרך בענין טוב בלי עמל. אומרים בשם הרבי ר' בונים מפשיסחא זי"ע, שאפילו גנב אם היתה בלבו אמונה, היו מביאים אליו את הגניבה לתוך ביתו, אלא שהוא הקדים ולקחה באיסור.
מעשה שארע במעונו של הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע כשעוזרו המשב"ק דחקתו השעה, כי עמד להשיא את אחד מצאצאיו ולרש אין כל. ברגע של יאוש ומוחין דקטנות שלח המשמש ידו באין רואים במגירת השולחן של הצדיק, הוציא משם חבילה קטנה של שטרות כסף וטמן אותה בכלי.ו לאחר מכן כשהרגיש רבי יחזקאל במעשהו, אמר לו בחמלה: חבל, חבל מאד חביבי שכל כך מהר קצרה רוחך… הלא את חבילת השטרות הזאת הכינותי במיוחד עבורך לצרכי החתונה, ואלמלי התאפקת עוד קצת היו המעות באים לידך בכבוד, בהיתר ולא באיסור. בספר ארץ צבי עה"ת הביא כעין סיפור זה שארע אצל מהר"י מווארקי זצ"ל, בהוספה שמזה נשמע שאפילו גנב אין לו שליטה לגנוב, אלא רק אם נגזר עליו בלאו הכי שיגיעו המעות לידו, ואם לא היה טיפש, היו אותן מעות באין לידו בהיתר, ויש לו גם הכוח לגנוב אותם באיסור…
(מסוד שיח חסידים)