אמר לי מנהלינו היקר רבי יעקב וירז'בינסקי, כולנו יודעים שמרן רה"י זיע"א (מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א) היה נוסע בשארית כוחותיו… סביב כל העולם, ולא שם לבו לרום שנותיו וחולשת כוחו ולבריאותו… והיה רץ ממקום למקום, ומה עמד מאחורי זה. כי מרן זיע"א חש בגודל חוב האחריות שמוטל עליו לעשות למען כלל ישראל, והפקיר עצמו לגמרי בביתו ובעולם.
אנו שגדלנו על ברכי מרן רה"י, קבלנו והשריש בנו מושגים של אחריות, אנו יודעים שהעם היושב בציון בסכנה גדולה ולא רק בדרום ובצפון, וכ"ש אלו שבתוך לוע הארי, וגם בשאר המקומות, יש סכנת חיים ממשית!!
ומתוך חוש האחריות עלינו לראות מה ביכולתנו לעשות, והנה מרן זיע"א כתב והובא בס' 'ימלא פי תהילתך' (בקובץ אגרות א' תל"ה) וכאשר רואים אנו כי גבר עלינו הסתר פנים, ואין אנו יודעים בשל מי הסער הזה, ואין לנו נביא שיאמר מה עלינו לתקן כדי לבטל מעלינו גזירה קשה זו, נחפשה דרכינו ונחקורה, ואולי לפי שרפו ידינו מן התורה וכו'.
ע"כ חוב גמור לעת כזאת לנצור מכל משמר על התורה ועמליה, ומובא בנפש החיים אם ראית שיסורין ממשמשים עליך, רוץ לחדרי תורה, ומיד היסורים בורחים ממך, שנאמר (ישעיה כו, כ) "לך עמי בא בחדריך". ובאנו בזה להציע להתחזק ולהרבות בלימוד התורה ברציפות ובלא מפריעים, ובפרט בימים שיש בהם רפיון כגון ימי שישי ושבת אשר הרפיון רב בהם, ולקבוע בהם סדרים שיתחזקו בהם מאד בלימוד התורה"ק, ובנוסף לזה, עלינו להתחזק בתפילה ותחנונים לפני אדון כל לבטל מעלינו הגזירות. וע"י שנתחזק בעסק התורה ובתפילה נקוה כי יסיר מעלינו כל גזירות רעות וקשות וכו'.
ובנו זה תלוי, וזה מה שמרן הרה"י רוצה, שנרגיש אחריות, וזו העצה שהוא נתן, ללמוד ברציפות! רצופות, רצופות, רצופות…! וכן בימי שישי וש"ק. כל אחד יקבל כמה שעות ע"ע ללמוד בלי בטלה. זה תלוי בנו!
זה מבט אמיתי.
דבר מעניין רואים היום: איך שאחר פטירת מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל עורכים עצרות מספד שלא היו גם על גדולי ראשי הישיבות שהיו עד היום… בקנה מידה עצום, שעוד ממשיך הלאה… למה?… כי הוא היה אדם עם אחריות. הוא הלך למחוזות שאף אחד לא הלך לשם!!! ודאג לכלל.
אנשים חושבים שזה היה קל לעשות את כל הקירוב עם הישיבות התיכוניות במסירות… וספרו שפ"א במחנה בני תורה בקשו לנעול את חדרו בשעה שלש וחצי בלילה שינוח קצת ולא הסכים בשופו"א ואמר אולי יהיה כעת בחור מישיבה תיכונית שרוצה לדבר דווקא עכשיו. אבל הוא נכנס עם זה לחובות גדולים ובעצת מרן הרב שך הוא המשיך… היו לו הרבה קשיים… לא הבינו אותו… וגם נטל ע"ע עול והלך לרוסיה ואמר, מפה אני מביא בחורי ישיבה! והוא הביא…! המון בחורי ישיבה מרוסיה – בזכותו!!! הוא הרגיש חוש של אחריות, אז הקב"ה נתן לו… שהכלל יחזירו לו.
ונסיים בדבר אחרון:
כתוב בתורה שמשה רבינו במשך ארבעים יום שהיה בשמים לחם לא אכל ומים לא שתה. שואלים חז"ל איך אפשר לחיות בלי זה?… אומרים חז"ל – אכל מלחמה של תורה, ושתה מיינה של תורה.
שאל הברכת מרדכי, אני לא מבין… כשהוא עלה לשמים ודיבר עם המלאכים – אין קושיות. ורק מה שהוא לא אכל ומה שהוא לא שתה זה מה שאתה לא מבין?!.. איך בכלל הוא היה מסוגל להתנצח עם המלאכים?… אמר רבי ברוך מרדכי להיות מלאך?… אין לקב"ה שום מעכב מלעשות בן אדם למלאך… אליהו נהיה מלאך… זה לא הבעיה. אבל תורה נותנים לבני אדם לא למלאכים… לא בשמים היא. אם משה קיבל תורה סימן שהוא נשאר בן אדם, ואם כן איך הוא שרד בלי לאכול ולשתות?… אלא הוא אכל מלחמה של תורה ושתה מיינה של תורה. התורה ניתנה לנו, לא למלאכים…! רק התורה נותנת כח למי שדבק בה גם לחלק הגשמי שבו כי התורה ממלאה כל צרכיו של אדם, והפוך בה והפוך בה דכולה בה, אם תהיה שקוע בלימוד שום דבר לא יחסר לך רק תרגיש הנאה וסיפוק.
אנחנו צריכים כעת לנסות את עצמינו, ולחנך את עצמינו, שיהיה לנו גישמאק בלימוד… שלא יעניין אותנו דברים אחרים… והקב"ה יסובב שבאמת נזכה שייבקעו שערי שמים, וזכות התורה תגן עלינו, ורחמי שמים יתגלגלו עלינו, לטוב לנו ולזרעינו עד עולם! אמן.
(מתוך שיחת המשגיח, עלון ארחות חיים 253 )