קידושין דף מא
כיצד סייע הגאון מוילנא לעיוור לקיים את דברי חז"ל שלא לישא אשה קודם שיראנה?
אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה
מעשה שהיה בזמנו של הגאון מוילנא, באדם ירא שמים שבא לגאון ואמר לו שֶׁבִּתּוֹ הגיעה לפרקה וצריכה להתחתן, אם יש לרב איזו הצעה טובה, כיון שהגמרא אומרת (פסחים מט.) לעולם ימכור אדם את כל מה שיש לו וישיא בתו לתלמיד חכם.
אמר לו הגאון: יש תלמיד חכם, אבל יש לו מום לא קל בכלל, שהוא עיוור, ואם בתך רוצה לזכות, כדאי לה להתחתן איתו.
כשמוע האב את דברי הרב, אמר האב: אני אשאל את פי הנערה והיא תכריע. ואכן הנערה הצדיקה שמעה את הדברים ואמרה אם הגאון מוילנא ממליץ, דעתי מבוטלת כלפי דעתו ואני מוכנה בחפץ לב להתחתן איתו, ולאחר זמן עמדו מתחת לחופה.
הגאון, שלא כהרגלו אמר, כיון שהנערה הסכימה להתחתן איתו, אני אבוא לערוך את החופה והקדושין. אלא שאירע דבר מפתיע מאוד ולפני החופה אמר הרב לחתן העיוור, איך אתה מתכוון להתחתן עמה והרי אומרת הגמרא (קדושין מא.) אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראה אותה קודם, שמא תתגנה עליו ויעבור על "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח), על כן אמר הגאון: אני גוזר, שיפתחו עיניך ותוכל לראות אותה! ופלא פלאות – באותו רגע התרחש הנס לעיני כולם – ופקח את עיניו, והשמחה היתה כפולה ומכופלת.
(גליון ברינה יקצורו)