מספר הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: לפני שנים, הגיע אלי מכתב כאוב שעליו חתומות מורות ותלמידות בסמינר מסוים, ובו הן מביעות צערן הגדול, כאשר התלמידות הולכות ומתבגרות – ושידוך אין. הן ביקשו עצה מה לעשות, ומה עליהן לפעול, כדי לזרז את ישועתן.
המכתב היה כאוב מאוד, ואפשר היה לראות זאת בכל מילה ומילה שהועלתה על הכתב. המורות והתלמידות גוללו שם את מסכת הייסורים העוברת על הבנות, שחלקן אף הגיע לגיל מבוגר מאד – וטרם מצאו את השידוך המתאים.
כשראיתי את המכתב הכאוב, קמתי ונסעתי למו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שיאמר מה עליהן לעשות כדי לראות את הישועה. בתחילה ניסה מו"ח מרן זצוק"ל ברוב ענוותנותו להתחמק, ושאל, "מי אני שאוכל לענות על שאלה קשה זו?!" השבתי לו: אני בא כעת בשליחות של עם ישראל. הצער של הבנות הוא נורא, והן עומדות מצפות בכליון עיניים לתשובה. אמר מו"ח זצוק"ל: "הדבר היחיד שאני יכול להציע לבנות אלו, הוא להתפלל, להתפלל, ולהתפלל!"
חזרתי עם תשובת מו"ח זצוק"ל ומסרתיה לבנות שכתבו את המכתב. הן פרצו בבכי, ואמרו: "הן כל הזמן אנחנו עומדות ומתפללות, והישועה ממאנת לבוא". נבוכותי. וכי מה אענה לאומללות אלו? נכנסתי לביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל, וסיפרתי לו על המכתב, על תשובתו של מו"ח זצוק"ל, וגם את תגובתן של הבנות שאמרו שפיהן כבר יבש מלהתפלל.
בתשובה, ניגש מרן זצוק"ל אל ארון הספרים שבביתו, והוציא נביא מלכים, ופתח את פרק ד'. שם מסופר על הנס שאירע לאשת עובדיה עם פך השמן בזכות אלישע הנביא. מרן הצביע על הפסוק הראשון, שם נאמר "ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמור, עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ד', והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים".
"האם מישהו יודע כמה פעמים צעקה אשת עובדיה?" שאל אותי מרן זצוק"ל. "כמה פעמים היא התחננה לפני שנושעה מצרתה?" הוא הראה לי ברד"ק על המקום בשם התרגום, המביא שהאשה צעקה 562 פעמים!
"האם היה אפשר להאמין שהאשה צעקה כל כך הרבה פעמים?" הקשה מרן זצוק"ל, והוסיף את הלקח הנדרש: "ומבואר כאן, שאם היא צעקה 562 פעמים ורק אז נענתה (ע"י שהלכה לקבר בעלה וחזרה לאלישע שעשה את הנס עם אסוך השמן), הרי לא היה שייך שתיענה לפני כן".
והוא המשיך וחידד: "אם היא היתה צועקת רק 462 פעמים, עדיין לא היתה נענית!!! נמצאנו למדים, שגם לאחר 462 תפילות וצעקות, אם עדיין לא נענים, צריך להמשיך ולהתפלל, אפילו עוד מאה פעמים! ואז, לפתע הכל בא על מקומו בשלום, והנס הגדול מתרחש לנגד העיניים".
מרן זצוק"ל הוסיף באותו מעמד והביא את דברי הגר"א, הכותב שאין אף תפילה ששבה ריקם, וכל תפילה שאדם מוציא מפיו פועלת בשמי שמים, וגם אם התועלת לא תהיה על הדבר שביקש, הרי שהתפילה תפעל על דברים אחרים, וממילא הורה לומר לבנות, שלא יפסיקו להתפלל, ובסוף יזכו לישועה בס"ד".
(הרב א' הכהן מוסף שב"ק וישב תש"פ)