לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך.(כ,יד)
ה"חפץ חיים" בספר המצות הקצר (לא תעשה מ'), כ' שמצוי לעבור על לאו ד"לא תחמוד", בחתן שמכביד על חותנו קודם החתונה, שיתן לו דבר פלוני ופלוני, מה שלא התנו על זה בשעת כתיבת התנאים, ואף על פי שחותנו ממלא מבוקשו, אף על פי כן עובר החתן על לאו זה ד"לא תחמוד".
ובשמירת הלשון (ח"ב חתימת הספר פרק ד), כ' שגם המחותנים יכולים לעבור על לאו זה, "אם נתקשר עם אחד בכתיבת התנאים להשיא לו בתו, וגמרו ביניהם הנתינות של כל אחד, דקודם הגמר רשות ביד כל אחד לבקש מה שבלבו, דבלא זה אינו רוצה להתקשר עמו, ולאחר זה הרבה רעים להפציר במחותן שיוסיף לו עוד ועוד, לכאורה יש בזה הלאו ד"לא תחמד".
ברמ"א אהע"ז (סי' ב' סעי' א') כ' ואף אם פסקו לו וחזרו בהם לא יתקוטט בעבור זה, אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טוב ואז יצליח.
וכ' החזו"א (אגרות ח"א קס"ז) שהבטחת הרמ"א עדיפא מהשתדלות.