היה זה בראשית שנות פתיחת מסך הברזל. ברשת החינוך 'אור אבנר' אשר תחתיה בתי ספר יהודיים ברוסיה, העמידו מורה להיסטוריה, איש יהודי שהיה רחוק מאד משמירת היהדות (כי רצו שיכניס את בניו לאותו בית הספר, ובכך יגדלו כל צאצאיו יראים ושלמים).
אותו בער שאל באחד הימים את התלמידים: "מי יודע איזה מאורע חשוב מאד בתולדות ממלכת רוסיה אירע בשנת 1799 למניינם?"
התלמידים שתקו, וכי מנין להם תשובה על כך? מלבד תלמיד אחד מחסידי חב"ד שהרים אצבעו וענה: "רבינו הזקן בעל התניא יצא מבית האסורים באותה שנה" (התלמיד טעה במקצת, כי בחודש כסלו תקנ"ט עדיין נמנית שלהי השנה ל-1798, אבל לפי החשבון הפליא הילד בידיעותיו).
אבל ה'מורה' השוטה שחק ממנו ומתשובתו. "מי מדבר על 'רבי'? מה זה ומי זה 'רבי'? אני מדבר על מאורע חשוב הנוגע לכלל העם והממלכה ברוסיה!"
בלית ברירה ענה המורה בעצמו: "בשנה זו נולד 'פושקין'… הרי הוא המשורר הנודע בשפה הרוסית, לפניו לא היה כמוהו בתולדות רוסיה ואחריו לא היה כן".
והמורה ממשיך: "מי יודע מה אירע בשנת 1812?" (כשכוונתו למלחמה הגדולה, כשנפוליון כבש את רוסיה).
ושוב, התלמידים שותקים, והתלמיד הנ"ל מרים את אצבעו.
המורה צחק ממנו: "נו, מה תחדש לי עתה? – איזה רבי יצא בשנה זו מבית האסורים?"
אומר התלמיד: "לא, לא, זה עניין הנוגע לפושקין".
מסכים המורה לשמוע, והתלמיד עונה בקול רעש גדול: "בשנה זו נעשה פושקין (שלא היה אלא גוי) 'בר מצוה'"…
הרי זה דוגמא חיה, למי שחי ברוח מסוימת – 'אטמוספירה' מסויימת, והוא רואה את כל הנעשה בעולם ברוח כזאת, ולכן, כשהוא שומע ש'פושקין' נולד, הוא רואה בעיניו כי בגיל שלש יעשו לו 'פאות' ובגיל 13 בר מצוה, משם ימשיך לישי"ק וישי"ג, לאמח"כ ינשא בשעטומ"צ כיהודי כשר וכו' וכו'…
אף אנו, אם נחיה בכל עת עם אמונה פשוטה כי יש מנהיג לבירה, יש בורא עולם שעשה ועושה ויעשה לכל המעשים, אזי אכן נמצא את ה' בכל דבר אשר יארע לנו ולבנינו ולכל העולם, וירווח לנו בידיעה זו לטוב לנו כל הימים בכל מה שיארע לנו ובכל מקרי ממקרי החיים – טוב והנראה כרע, ברווח או בהפסד, בשידוך שעלה או נפל, בפרנסה שרמה קרנה או להיפך ח"ו – נראה שהכל כאשר לכל, ה' אחד עשה לנו זאת – הכל נעשה על פיו, ועל פיו ישק כל דבר בעליונים ובתחתונים בזה ובבא, וממילא תנוח דעתנו ותשלוו רוחנו.
(באר הפרשה)