נדרים ג
בל תאחר
המשנה ברורה (סי' תרלט ס״ק לה) כאשר דן בענין גשמים היורדים בסוכה בלילות הראשונים של חג הסוכות, אומר שיש סוברים שראוי להמתין עד חצות הלילה מלעשות קידוש, אולי יפסקו הגשמים.
אך מכל מקום כתב בשער הציון (שם ס״ק סז) שאם הזמין אצלן אורחים עניים ומסתמא לא אכלו כל היום, והם תאבים לאכול ומצטערים, לא ימתין, כי אם יעכבם מלאכול איסורא נמי איכא ויש חשש בל תאחר.
והחפץ חיים זצ״ל נאה דורש ונאה מקיים היה, שכשנזדמנו לביתו אורחים בליל שבת קודש, לא היה מאריך באמירת ׳שלום עליכם׳ אלא תיכף ומיד עשה קידוש והתחיל את הסעודה, והיה משלים את הזמירות בתוך הסעודה. ופעם התארח אצלו הגאון ר׳ יהודה לייב חסמן זצ״ל שהיה ר״מ ואב״ד בסטוצין וראה מנהגו ושאלו על פשר הדבר, ענה לו החפץ חיים: ״המלאכים יכולים להמתין עד שהאורח יאכל קצת, ואח״כ יאמר להם שלום עליכם, אבל האורח רעב הוא וצריך לאכול מיד".
ומענין לענין סיפר האדמו״ר ממונקאטש שליט״א, שהגה״ק רבי שלמה אליעזר אליפאנדרי זי״ע היה נוהג בליל שבת לומר הפיוט ׳שלום עליכם׳ בדרכו מבית הכנסת לביתו, כדי שלא לעכב המלאכים.
(אוצר פלאות התורה בראשית יח ו)