כתובות צח
מה כתב הגר"מ פיינשטיין במכתב ששלח עם ראש ישיבה?
השליח שעשה שליחותו
בספר 'משיבת נפש' מסופר על ראש ישיבה ששהה בארצות הברית כדי להתרים בעלי ממון עבור ישיבתו. מטבע הדברים נכנס ראש הישיבה אל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל. רבי משה קבלו בסבר פנים יפות, ואף הציע לו הצעות להצלחת המגבית.
בתוך הדברים, ספר ראש הישיבה לרבי משה שהוא מתעתד להיות ב'טורנטו'. 'האם מתכוין אתה להיות גם אצל פלוני…?' – שאל רבי משה את ראש הישיבה. אותו 'פלוני' נמנה בין עשירי טורונטו. 'כן,' – ענה ראש הישיבה – 'בעזר ה' אבקר גם אצלו'.
אמר לו רבי משה: 'האמת, שקשה לי להטריח את כבודו, אבל אם בין כך תהיה אצלו, יש לי איזה מכתב לכתוב לו, האם אוכל להטריח אתכם למסור לו את המכתב?' – שאל רבי משה בהתנצלות, כאילו היה זה טרחה מרובה לשאת את המכתב לטורונטו.
'בוודאי, בשמחה רבה!' – ענה לו ראש הישיבה, ושמח על ההזדמנות להיטיב עם גדול הדור.
רבי משה התיישב לכתוב את המכתב בזריזות, וכשסיים, הכניס את המכתב למעטפה, סגרה, וכתב עליה 'לכבוד אותו פלוני', הוא מסר אותה לידי ראש הישיבה, וחזקה על שליח שיעשה שליחותו…
כשהגיע ראש הישיבה לטורונטו, נגש הישר לביתו של אותו פלוני. הרי מלבד בקשת התרומה, יש לי מצות חסד לקיים את בקשתו של רבי משה… – הרהר.
פלוני העשיר קרא את המכתב, ומחייך…
מתברר, שהמכתב היה מכתב המלצה עבור ישיבתו של אותו ראש ישיבה…
רבי משה לא רצה שראש הישיבה ירגיש שהוא עושה עמו חסד, ויהיו לו כלפיו רגשות הכרת הטוב, לכן הסתיר ממנו את תוכן המכתב… כמובן שמתנת העשיר היתה מכובדת, לאחר שקיבל מכתב כזה מרבי משה פיינשטיין.
זהו 'חסד בשלמות'… זוהי 'גאונות' בעשיית צדקה…