כתובות מג
את מי מותר להעביד בפרך?
והתנחלתם אותם
הגמרא בבבא מציעא (עג:) לומדת מהפסוק 'וְהִתְנַֽחַלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַֽחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּֽעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹֽא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ' דין מחודש, תנינא: ראית שאינו נוהג כשורה, מנין שאתה רשאי להשתעבד בו – תלמוד לומר לעולם בהם תעבדו ובאחיכם. יכול אפילו נוהג כשורה – תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך.
הגאון מוילנא אומר היכן רמוז הדין הזה בפסוק, ומפרש שעל המילה 'וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם' יש שני טעמים, הראשון הוא 'פשטא' המושך כלפי מעלה, והשני הוא 'מהפך' המושך כלפי מטה. וא"כ אומר הגאון, המושך כלפי מעלה בא לרמז על דרשת הגמרא שלפעמים 'לעולם בהם תעבודו, ובאחיכם', כלומר גם באחיכם, באופן שמדובר באינשי דלא מעלי, ובאופן שמדובר על אדם כשר, עליו נאמר 'ובאחיכם בני ישראל לא תרדה בו בפרך'.
(פניני הגר"א)