יבמות סו
'שן ועין' או 'שן או עין'?
שן ועין
הגמרא במסכת ברכות (ה.) אומרת "יסורין ממרקין עוונותיו של אדם ק״ו משן ועין, מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם, עבד יוצא בהן לחירות. יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה.
והקשה הגאון מוילנא מדוע הלשון 'שן ועין' הלא זה שן או עין, וביאר הגר"א שהטעם שהעבד יוצא לחירות הוא משום שהעבדות באה מכח הקללה שקלל נח לבנו חם, ואמר לו "עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית ט, כה).
והנה שני דברים היו שם, האחד, "וירא חם אבי כנען" (שם, שם כב), שהוא עין, והשני הוא "ויגד לשני אחיו בחוץ", שגמר הדבור הוא בשן. לפי זה היה מן הדין שהעבד לא יצא לחירות אלא בשן ועין יחדיו דוקא, אלא שהקב״ה עושה חסד שהעבד יוצא באחד מהן. אם־כן יסורין שממרקין כל גופו על־אחת־כמה־וכמה, והשתא הקל־וחומר מתרווייהו.
(פניני הגר"א שמות כא כז- אמרי נועם, ברכות)