תענית יט
כשהחפץ חיים חרט עיגול כ'חוני המעגל'…
חוני המעגל
הרב גרוסנס למד בבחרותו בתחילה בראדין, אצל החפץ חיים, ואחר כך עבר ללמוד בקאמניץ, אצל רבי ברוך בער ז״ל. הנה ביתו של רבי ברוך בער היה סיפור בפני עצמו. כי היה בית פתוח וממש הפקר לכולם. הבחורים היו נכנסים ויוצאים, עושים להם בבית מה שהצטרכו, בישלו וטיגנו וכיוצא בזה. רבי ברוך בער ישב לו בחדרו ולמד וכל ההמולה לא היתה נוגעת לו. והרבנית מצדה, היא הפקירה הכל, לא היתה לה פינה משלה, הכל נתנה לאחרים – לבחורים, שכאמור, עשו לעצמם בבית מה שרק רצו. אבל יוצא מן הכלל היה, כאשר בא לבית איזה אורח חשוב ורצה לדבר . אתו ביחידות, אז כבר דאגה הרבנית לומר לבחורים, לכו לשלום, ואחר שיצאו היתה סוגרת את הדלת ורבי ברוך בער היה מסתגר עם האורח ומשוחח עמו.
ערב אחד ראה הרב גרוסנס את רבי שלום אישישוקר בתפלת ערבית, והבין שלאחר המפלה הוא יכנס לרבי ברוך בער. אנשים רבים רצו להיות נוכחים במפגש המענין הזה, אבל הרבנית של רבי ברוך בער לא אפשרה להם להיכס פנימה. הרב גרוסנס הסתקרן מאד לשמע את הדברים, מה עשה? הוא התגנב מבעוד מועד לביתו של רבי ברוך בער, נשכב מתחת למטה בחדר והמתין בסבלנות…
רבי שלום אישישוקר עשה את דרכו לביתו של רבי ברוך בער. כשהגיע, הורתה הרבנית לכולם לעזוב את הבית. ר׳ ברוך בער התיישב במקומו, ולצדו רבי שלום אישישוקר. הרעבעצין הגישה כוס תה. והרב גרוסנס? הוא רכון כל העוז מתחת למטה, מתאמץ שלא להשמיע קול – ומטה את אזנו…ואז פותח רבי ברוך בער: "נו, נשמע קצת, מה אתה מספר על הרבי הקדוש ה׳חפץ חיים׳?"
ור׳ שלום אישישוקר ממשיך ומספר לר׳ ברוך בער: ה׳חפץ חיים׳ תיאר באזנינו כיצד הוא ׳סידר׳ את רבו ר׳ נחומק׳ה שעקב אחריו לראות את מעשיו באישון ליל בבית הכנסת וראה אש לוהטת סביבו בשעת לימודו. וגם אני עשיתי זאת לרב׳ה שלי – ה׳חפץ חיים' והוא מוסיף ומספר: שמתי לב שה׳חפץ חיים׳ יוצא מפעם לפעם מחוץ לעיר לבדו, בלי בני לויה. הסתקרנתי לדעת מה ה׳חפץ חיים׳ עושה שם. פעם אחת עקבתי אחריו ביציאתו מן העיר והתחבאתי במקום מסתור. ממקום מחבואי עקבתי מרחוק אחר מעשיו. ומה אני רואה לנגד עיני שהוא נוטל מקל וצר צורה של עיגול באדמה, ממש כמעשהו של חוני המעגל! הוא נעמד בתוך העגול, ואז הוא אומר בקול: "רבונו של עולם, אני לא יוצא מכאן עד שתענה לי" לא חולפות כמה דקות, והחפץ חיים יוצא בנחת מתוך העיגול, ניתן היה להבין מכך שהקדוש ברוך הוא נענה לו…
(ע"פ יחי ראובן – שמות לא יד, פלאי פלאים ח"ה עמ' 151)
בספר שארית ישראל לרבי ישראל דב בער מווילעדניק הידוע כ'בעל הידית', מבאר שחוני המעגל היה צדיק הדור, והיתה מדת הדין מתוחה בארץ ישראל וזה גרם לעצירת הגשמים. הראה להם הצדיק שסיבת הדין היא משום פירוד הלבבות וחסרון האחדות שבין ישראל, עג עוגה, היינו שהכניס בלבות ישראל אחדות ואהבה זה לזה, כמו שעתיד הקב״ה לעשות מחול לצדיקים שהכל יהיו באחדות אחת, כמו מחול שאי ןמדרגות גדולות וקטנות, הכל שווים מול הנקוד ההפנימית, אין רחוק ואין קרוב. ונהג כמנהג צדיקים שלא להוכיח בדברים אלא בפעולה, וכך עשה חוני המעגל, ׳עג עוגה׳ כדי שיבינו ישראל מה שעליהם לתקן. כמו אהרן שהיה עומד ומטיב ,עמד חוני והמשיך בלבותם תיקון על שנאת חינם.
(הרה"ג ר' מנשה רייזמן שליט"א)