הרב יהושע לייבזון
כמה ימים לפני תחילת 'זמן חורף', הסתובבתי בכמה ממוקדי הבחינה של 'דרשו', בזמן שאלפי אברכים יקרים מפז ומפנינים השתתפו במבחן הגדול של 'קנין ש"ס', ונבחנו על 630 דפי גמרא, במסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, שקלים, יומא וסוכה.
מדובר במחזה מדהים, כל מי שעומד מהצד ומשקיף על המתחולל, אינו יכול שלא לקנח דמעה של התרגשות הזולגת לה מזווית העין באופן בלתי רצוני.
הסתובבתי שם, בין הנבחנים. הם היו שקועים איש איש במבחן שלו, הם לא הרגישו בכלל שחלפתי על ידם.
במיוחד התרגשתי מאחד הנבחנים שהיה חריג מאוד בנוף המקומי. בחור צעיר, בן 14 לכל היותר, יכולתי לראות שהוא תלמיד בישיבת בעלזא לפי הקסקט – ה'דאשיקל' שהיה לראשו. הוא ישב ונבחן על 630 דפי גמרא!!!
אני לא יודע כמה ימים ושבועות השקיע הבחור הצעיר בלימוד וחזרה, אין לי שמץ של מושג מה גובה הציון שהוא עתיד לקבל, לאחר שהמבחן ייבדק על ידי הבודקים של 'דרשו', זה ברור שהוא לא יקבל מלגה על המבחן כי הוא צעיר מדי לפי הקריטריונים של הארגון.
מה שאני כן יודע זה שהמחזה הזה ריגש אותי במיוחד. תחשבו על זה… בחור בן 14… במה עסוקים בני גילו בכל רחבי העולם? מה עושים בני 14 בסין ובווייטנאם? משחקים בכדור יומם ולילה או עסוקים במכשירים אלקטרוניים.
מי כעמך ישראל! בחור צעיר שנמצא במסגרת ישיבתית תובענית ומחייבת, שלומד ממילא משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה במסגרת הישיבה, את ההפסקות שיש לו בין סדר לסדר הוא לא מנצל לשיחה עם חברים, לא למשחקים ולמשובת נעורים, כל דקה פנויה הוא מקדיש ללימוד הגמרא, וכל חפצו ומגמתו היא לדעת את הש"ס. כמו שאמרתי לכם, התרגשתי!
גיבורי כח
האמת, שמי שמסתובב קצת במשרדי 'דרשו', ונחשף להיקף הפעילות ולתוכניות השונות, לא חסרים לו רגעים כאלו מרגשים. מנהלי ועובדי 'דרשו' נחשפים יום יום לסיפורים מאוד מאוד מיוחדים. פעם אמר לי אחד מעובדי 'דרשו', שהוא יכול לכתוב כל שבוע ספר עב כרס ממה שהוא רואה ושומע בעבודתו.
פעם זה אברך שמגיע להיבחן על מאות דפי גמרא, ומיד לאחר המבחן הוא פונה לאולם השמחות הקרוב, שם מתקיימת חתונת בתו…
פעם זה יהודי ישיש, שגילו כבר נושק לתשעים, ובכל זאת הוא מטריח את עצמו ובמאמץ רב מגיע למוקד המבחן, כדי להשיב לשאלות שכתבו אנשים הצעירים ממנו בעשרות שנים, ולאחר מכן אנשים צעירים עוד יותר בודקים את המבחן ונותנים לו ציון…
אבל הפעם התרגשתי מאוד מהתוכנית החדשה-ישנה, תוכנית 'קנין שביעית'. זאת תוכנית שרואה אור אחת לשבע שנים, וההיענות המופלאה של הציבור, העניין הציבורי הרחב – פשוט מדהימים.
בהנהלת 'דרשו' מאוד התלבטו איך להיערך לקראת המבחנים. מי יודע כמה נבחנים יגיעו לכל אחד מהמוקדים, מי יודע כמה מלגות יצטרכו לחלק לאחר מכן… בתוכניות הוותיקות אפשר להעריך פחות או יותר את מספר הנבחנים, ולמרות שתמיד מוסיפים עוד עשרה או חמישה עשר אחוזים של טפסי מבחן על הצפי, עדיין הארגון יודע למה לצפות, פחות או יותר. ב'קנין שביעית' קשה מאוד לדעת אם ייבחנו אלפים ואולי עשרות אלפים, אף אחד לא יודע מראש, ובארגון נערכים על פי הערכות שמבוססות על היקף הפניות של נבחנים למשרדי הארגון, כדי לברר על התוכנית ועל מועדי הבחינות.
כך או כך, העובדה שכל תוכנית לימוד חדשה, גורפת עם פתיחתה כמה אלפי נבחנים, היא לבדה יש בה כדי לגרום לכל יהודי לזקוף גו בגאוות יחידה, להרים עיניו לשמים ולומר בקול גדול: "אשרי העם שככה לו".