באיזה אופן מברכים על לולב יבש? │ מדוע אין להקל באתרוג יבש? │ ובאיזה אופן אתרוג חסר פסול גם בשאר ימי החג ?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ט סעיף ו']
נטילת ד' מינים פסולים
בשעת הדחק, דהיינו, כאשר אין בכל העיר ארבעת המינים, נוטלים ארבעת המינים פסולים ללא ברכה, אבל אם רק לו עצמו אין ארבעת המינים כשרים, ולחברו יש, חובה עליו לטרוח ולברך על של חברו, ומוסיף המשנה ברורה, שמדובר על פסולים מחמת מום, כגון, חסר, נקטם, יבש, אבל פסולים מחמת שאינו מינו, כגון, הדס שוטה, הפסול של צפצפה בערבה, ואתרוג מורכב, שהפסול שבהם הוא מחמת שאינו מינו, בזה הדין הוא, שלא יטול אותם בכלל גם בלי ברכה, משום שעלולים לטעות ולצאת בהם ידי חובה תמיד, עוד מוסיף המשנה ברורה, שאם אין בכל העיר ארבעת המינים כשרים, ייטול אפילו ב' או ג' מינים ויעשה כל הנענועים, כדי שלא תשתכח תורת לולב מישראל, אבל לברך אסור, אבל כאשר יש לו רק ב' או ג' מינים, שלא יוסיף מין אחר, כגון, תפוח או תפוז במקום אתרוג, משום שעלולים לטעות בשאר השנים.
לולב יבש
גם כאשר יש לולבים לחים, בכל זאת, נוהגים לברך על לולבים יבשים, משום שמדובר במקומות כאלו, שאין לולבים לחים לגמרי, וגם הלולבים היבשים, הם לא יבשים בצורה כזאת שהלולב נפרך בציפורן, ולכן, הלולבים הלחים והיבשים באותם מקומות, הם כמעט דומים אחד לשני, ולכן המנהג לברך על שלו, כיוון שאם יטרח לברך על שחברו, ההבדל ביניהם לא יהיה גדול.
ד' מינים היבשים
יש מקילים גם בהדס יבש, ומבאר המשנה ברורה, כיוון שגם בהדס יבש, לא מצוי כל כך לח, ואם כך זה כמו לולב שההבדל בין לח ליבש אינו גדול, ויברך על שלו, אבל בערבות שמצוי בהם לחים, וכן באתרוג, לא רצו להקל ביבש, כיוון שבאתרוג כתוב בתורה במפורש 'פרי עץ הדר', לא רצו להקל בזה.
אתרוג חתוך
אף על פי שאתרוג חסר כשר בשאר הימים, אסור לאדם לחתוך אתרוג לכמה חלקים, ולצאת בו ידי חובה ואפילו בשעת הדחק, כיוון שכל מה שאתרוג חסר, כשר, זה דווקא כשחסר ונשאר העיקר קיים, אבל כאשר העיקר לא נשאר קיים, אלא זה ב' או ג' חלקים, זה נקרא חתיכת אתרוג, ולא יוצא בו ידי חובה.
נענוע בד' מינים פסולים ולאחר מכן בד' מינים כשרים
אומר הרמ"א, מותר ליטול את כל הפסולים ובלי ברכה, והמגן אברהם התקשה, מה הרמ"א מוסיף בה על דברי השולחן ערוך, והרי גם השולחן ערוך אומר, שבדיעבד נוטלים את כל הפסולים בלי ברכה, ומביא בשם הביכורי יעקב, שמה שהוסיף הרמ"א הוא, כי הבית יוסף כתב שבשעת הדחק שלא נמצא כשר, ייטול בלי ברכה, אבל עדיין לא שמענו מה הדין אם הוא ימצא אחר כך לולב כשר רק עכשיו אין בידו, כגון, שמישהו אחר מברך הלל בלולב שלו הכשר, והוא הבטיח לו שייתן לו את הלולב שלו אחרי ההלל, האם הוא יכול לומר הלל לעת עתה בלולבו הפסול ? על זה משמיע לנו הרמ"א, שבלי ברכה יכול ליטול לכתחילה, ולא חוששים שאחר שכך כשייטול את הלולב הכשר של חברו, הוא יגרום ברכה שלא במקומה, כיוון שיתכן שהוא יצא ידי חובה כבר בלולב שהוא נטל מקודם, קמ"ל, שייטול את הלולב שלו עכשיו, ואחר יברך על של חברו, ואין בזה שום חשש של ברכה שאינה צריכה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א