אלו פסולים באתרוג נוהגים בכל שבעת ימי החג?│ ובאיזה אופן מועילה לאדם נטילת ארבעת המינים של חברו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ט סעיף ה' ברמ"א]
שימוש באתרוג חסר במשך ימי החג
אומר הרמ"א, אפשר להתנות על האתרוג חסר לפני בין השמשות של היום הראשון של יום טוב, שאינו בודל ממנו כל בין השמשות של יום טוב שני, ואז, אמנם האתרוג יהיה אסור ביום טוב ראשון, אבל מיום טוב שני והלאה, האתרוג יהיה מותר, ומותר לו לכתחילה לאכול ממנו מיום שני והלאה, ולצאת ידי מצוה עם מה שנשאר, ולהתנות על האתרוג שהוא לא בודל ממנו ביום טוב ראשון, זה אי אפשר, מכיוון שאתרוג חסר ביום טוב ראשון, הוא פסול, נמצא, שעל כרחך הוא בודל מהאתרוג ביום טוב ראשון, כי הרי אתרוג חסר ביום טוב ראשון, הוא פסול, ולכן, אפשר להתנות על האתרוג רק מיום טוב שני והלאה וכנ"ל, משום שמהיום השני והלאה, אתרוג חסר הוא כשר, וממילא אפשר להתנות עליו שהוא לא בודל ממנו בשאר ימים, ומביא המשנה ברורה בשם הר"ן, שאמנם אתרוג חסר כשר, אבל זה דווקא אם רובו של האתרוג קיים, אבל אם נשאר רק מיעוטו של האתרוג, זה לא נחשב בכלל לאתרוג, וזה ודאי פסול, ומביא דעה נוספת, שאפילו אם נשאר רק מיעוטו של האתרוג, הוא גם כשר מיום טוב שני והלאה, ובתנאי שנשאר בו שיעור כביצה.
אדם שהפריש אתרוג רק ליום השני, השאלה היא, האם בכדי שיהיה מותר לו להנות ולאכול מאותו אתרוג הוא צריך תנאי, או שאפילו בלי תנאי אפשר, כיוון שמעיקרא הפריש אותו רק למה שנצרך למצוה, ומכיוון שאתרוג חסר, כשר, אז את החלק המיותר הוא לא הפריש מעיקרא למצוה.
פסולים שונים באתרוג
אומר השולחן ערוך, אתרוג שפסול משום עבודת כוכבים, כגון אתרוג שגדל בעץ אשירה, או אתרוג שהוא אסור באכילה אף על פי שהוא מותר בהנאה, וכגון אתרוג של טבל, הדין הוא, שהאתרוג פסול בכל שבעת ימי החג, וכל שכן אתרוג של ערלה, ושל תרומה טמאה, שהם עומדים לשריפה ואסורים גם בהנאה, שוודאי שהם פסולים בכל שבעת ימי החג, וכן אתרוג מורכב, או הדס שוטה, או ערבה שהיא צפצפה, שזה בכלל לא מין מארבעת המינים, הדין הוא, שהם פסולים גם בשאר הימים, וכן כאשר הם חסרים בשיעור שלהם, דהיינו, הדס וערבה שאין בהם ג' טפחים, ובאתרוג שאין בו כביצה, בכל זה פסול בכל ימי החג, וחזזית פוסלת בכל שבעת הימים, משום שזה פסול של 'הדר', ומביא המשנה ברורה, שלדעת השולחן ערוך שהעתיק את לשון הרמב"ם, גם פסול של הדר פוסל רק ביום ראשון בלבד, והעושים שני ימים טובים, נוטלים את פסולי יום טוב הראשון ביום טוב השני, אבל לא יברכו, וטעם הדבר, משום שהסיבה שעושים יום טוב שני, זה משום שאולי זה יום טוב ראשון, ולכן אי אפשר לברך, כי אולי זה יום טוב ראשון.
נטילת ארבעת המינים של חברו
אם יש לחברו לולב ואתרוג כשר, יברך על זה מדעתו, דהיינו, שייתן לו את זה במתנה באופן שזה מועיל גם אם זה היה יום טוב ראשון, אבל כאשר זה לא מדעתו של חברו, אף על פי שכתוב, שניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה, בכל זאת זה לא עדיף מאתרוג שאול שפסול גם ביום טוב הראשון, וגם בשני פסול מחמת ספק.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א