מה הם הסימנים לערבה כשרה? │ ומה הדין בערבה שנסדקו עליה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ז סעיפים א' – י"א]
סימני הכשר בערבה
שלשה סימנים יש בערבה:
א. עלה שלו משוך כנחל.
ב. פיו חלק.
ג. קנה שלו אדום או אפילו ירוק.
ומביא המשנה ברורה בשם הפרי מגדים, שצריך שיהיו לה את כל ג' הסימנים, ואם חסר אחד מהם, פסול, עוד מביא בשם הביכורי יעקב, שאם רואים סימן אחד, אז גם הסימנים האחרים מצויים.
ערבי נחל
אין הדבר מעכב שהערבות יגדלו דווקא בנחלים, אלא אפילו אם הערבות גדלים במדבר או בהרים, כשר, והטעם שקוראים לזה 'ערבי נחל', הוא משום שרוב אותו המין גדל בנחלים, ומביא המשנה ברורה, שיש אומרים, שיותר טוב לכתחילה לקחת ערבות מאותם שגדלים על הנחל, אבל משמע מהט"ז, שלא צריך לדקדק בזה.
צפצפה
ערבה הנקראת 'צפצפה', פסולה מן התורה, משום שהיא לא בכלל ערבה, כיוון שהעלה שלה לא משוך כנחל, והפה שלה לא חלק אלא דומה למסר, וקנה שלה אינו אדום, ויש מין ערבה שהפה שלה אינו חלק ואינו כמסר, אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן, והוא כשר.
הפסולים שבערבה
ערבה שיבשה, או שנשרו רוב עליה, או שנקטם ראשה, פסולה, ואם היא כמושה, דהיינו, יבשה אבל לא באופן מוחלט, וכן אם נשרו מקצת עליה, כשרה, והרמב"ם מכשיר אם נקטם ראשה, וכתב הרב המגיד, שאם נדלדלו עליה מהקנה, או שנסדקו עליה, או שנחלקו עליהם, זה נקרא 'נפרצו עליה', ופסולה, וכתב המגן אברהם, שיש להחמיר כמותו, כיוון שערבות מצויות, וניתן להשיג בקלות ערבות כשרות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א