סוכה כב
מה דינה של סוכת אנטוורפן?
המעובה כמין בית
רבותינו הראשונים מספרים (הגהות מימוני פ"ה אות ט') על סוכת פלא שגשמים אינם חודרים לתוכה: "מעשה שסיכך ה"ר שמעון, גיסו של רבינו תם, בנסרים… ועשה סוכה יפה מאד, כעין כיפה ותקוע במסמרות". ייחודה של הסוכה היה בכך, שהיתה כגג יפה ואטום לפגעי מזג האוויר, עד שהגדירוה "סוכה יפה מאד".
ברם, הגיס הגדול פסל את הסוכה. לרבינו תם שיטה מיוחדת על אודות סכך הסוכה.
במשנה (סוכה כב.) נאמר, כי סכך "המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה". כלומר, סכך עבה עד למאד, אינו פוסל את הסוכה. רבינו תם טען, כי המדובר בסכך שאינו אטום מפני הגשמים, אך אם אטום הוא מגשמים – פסול הסכך.
רבינו תם מבסס את טיעונו על הנאמר בגמרא (שם כח:) שמותר לצאת מסוכה שהגשמים חודרים דרך סככה ומקלקלים את המאכלים שבה. לכאורה, אם ניתן להתקין סכך שהגשמים אינם חודרים דרכו, מדוע לא יעשו כן ויישארו בסוכה? זאת ועוד, מדוע גשמים בחג הסוכות הם סימן קללה? הרי לנו, כי על הסכך להיות חדיר לגשמים [שיטת ר"ת הובאה בתוס' לעיל (ב. ד"ה כי עביד), וביתר פירוט בהגהות מיימוניות (סוכה פ"ה ה"ט), ובעוד ראשונים רבים].
בטעם הדבר יש שנקטו, כי סכך אטום דומה לבית ולא לסוכה (כך משמע בראשונים הנ"ל). ואילו הט"ז כותב (סי' תרלה סק"ב), כי מן התורה כשר סכך זה, ודברי רבינו תם הם מדרבנן. ביאור נוסף קיים, שסכך שכזה, אינו נחשב "עראי" אלא "קבע", והרי יש צורך לעשות סוכת עראי (תוס' ב. ד"ה כי, מג"א תרכ"ז).
השולחן ערוך והרמ"א לא הביאו את שיטת רבינו תם להלכה, אך הפוסקים נקטו כי יש להחמיר כמותו (ראה לבוש, ט"ז, מג"א, ב"ח, חי"א ומשנ"ב סי' תרל"ה, ובספר הסוכה עמ' רפ"ט).
באיזור מזרח אירופה יורדים גשמים עזים באופן קבוע בתקופה זו. קיימת שמועה, כי הגר"ח מואלאז'ין זצ"ל הציע עצה מעניינת, להערים סכך רב על הסוכה, כך שלא יחדרו לתוכה גשמים, אך להותיר חור במקום בלתי שימושי, דרכו יכנסו מי גשמים… ("פאר עץ החיים" סי' כ"ט, ועיין ב"מועדים וזמנים" ח"א סי' צ"ו ובהוספות בח"ח, מש"כ בזה).
באנטוורפן שבבלגיה הומצא סכך ייחודי. מהיכן חודר הגשם? מן הרווחים שבין הקנים המונחים זה לצד זה, לא דרך הקנה עצמו. משכך, הגו רעיון פשוט. נטלו נסרים ברוחב כשש ס"מ, והניחום זה אחר זה לאורך הסוכה, כשבין כל נסר מרווח של כ- 4 ס"מ. תחת המרווח, במרחק מה, מונח נסר רחב יותר מן הרווח שבין שני הנסרים העליונים, ובו שקעקורית לכל ארכו, ומי הגשמים הזורמים אליו מן הנסרים העליונים, מובלים אחר כבוד אל מחוץ לסוכה.
הרי לנו סוכה במיטבה. רואים את הכוכבים. הסכך אינו מעובה. יש חורים שמים יכולים להכנס דרכם, אלא שבאמצעות פטנט מיוחד מובילים אותם החוצה.
רוב הפוסקים הכריעו, כי הסוכה כשרה. אך יש שאמרו כי לכתחילה אין לעשות כן, והיו שהחמירו לפסול את הסוכה [ראה ספר "הסוכה" עמוד רצ"ה].
(מאורות)