היום נעסוק בנושא: הוספת בקשות בתפילת 'שמונה עשרה'
יום שלישי י"א בניסן תשע"ו
אתה שוכח את לימודך? יש מקום בתפילת 'שמונה עשרה' בו תוכל להתפלל על זה!
כשיש לאדם צורך מסוים שהוא מֵעִנְיָן ברכה בתפילת 'שמונה עשרה' - רשאי לבקש עליו באותה ברכה, ולדוגמה: השוכח תלמודו יבקש את הזכרון בברכת 'חונן הדעת', והחולה יבקש רפואה בברכת 'רפאנו'. ויקצר בבקשתו, ויאמרנה באמצע הברכה או בסופה, אך לא באמצע עניָן, כגון בין "אתה חונן לאדם" ל"דעת". ואין לבקש אלא על צורך קיים, ולא על העתיד, כגון שלא יחלה חלילה. וניתן לבקש עבור אדם אחֵר; וכשמבקש לצורך רבים - ראוי לבקש בלשון רבים, ודווקא בסוף הברכה, לפני המילה "ברוך". [סעיף א וס"ק א, ג, ה, ז ו־ט; ביאורים ומוספים דרשו, 1, וסימן קטו, 2]
מהו הדין המיוחד בתפילה למי שאחד מבני משפחתו חולה?
בברכת 'שומע תפילה' יכול אדם לבקש כל צרכיו בקצרה, ואף על העתיד, כגון שלא יחלה חלילה. וטוב להתפלל על פרנסתו, אף אם הוא עשיר, וכן להתוודות - למעֵט בימים שאין אומרים 'תחנון' - באמירת "חטאתי עויתי פשעתי", ואם חָטָא - יתוַדה על חטאו בתפילה הקרובה, ויקבל על עצמו שלא לחטוא עוד. ויש אומרים שאין להוסיף בקשות ווידוי בקביעות, ואין הלכה כן. ויש מהראשונים שכתב שאם יש לאדם חולה במשפחתו יבקש עליו בברכת 'רפאנו' ולא ימתין עד ברכת שומע תפילה. [סעיף א-ב וס"ק א, ד ו־יב; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 5 ו־7]
מה הם ארבעת הדברים שראוי להתפלל עליהם בכל יום?
אף שרשאי אדם לקבוע בקשותיו בברכת 'שומע תפילה', כנ"ל, עדיף שיקבען אחר סיום התפילה, כדי שאם יצטרך לענות לקדיש או לקדושה יוכל לענות עליהם; ושם רשאי להאריך בבקשות כרצונו. וראוי לומר 'יהיו לרצון' מיד לאחר "המברך את עמו ישראל בשלום". וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום על פרנסתו ועל כל דבר הנצרך לו, ושלא תמוש התורה מפיו ומפי זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת, ושלא ימצא חלילה פסול בזרעו; ואם אינו יודע להתפלל על צרכיו כראוי בלשון הקודש, יתפלל בכל לשון, ובלבד שיבקש מקירות לבו. [ס"ק ד, יא ו־יב; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־9]