יעקב א. לוסטיגמן
"אתן לך 3 נקודות הכוונה, שיכולות להעניק תחושת 'מתיקות התורה' ו'גישמאק' בלימוד", אומר לי הרה"ג ר' אהרן הרשטיין, שמכוון רבים ב'פרויקט הגישמאק' של ארגון 'אחינו'.
"אבל קודם כמה מילים, שאני חייב להסביר. אחד הדברים שכל בחור ישיבה שואף אליו, הוא היכולת לחוש טעם והנאה בלימוד. יש בחורים שמרגישים הנאה מסוימת, יש כאלו שמרגישים הנאה גדולה ויש כאלו שלצערינו, לא כ"כ מצליחים ליהנות מהלימוד.
"כשמספרים להם על ההנאה המיוחדת הזאת, הם חושבים שמדובר כנראה במשהו ששייך לעולמות העליונים או לדורות קודמים. זה לא משהו עכשווי שיכול להתחולל כאן ועכשיו, בוודאי לא אצל בחור צעיר הלומד בישיבה.
"יש שתי דרכים שבהן אפשר וגם צריך להתמודד עם הבעיה הזאת", מסביר.
"הדרך הראשונה היא חידוד הנקודה של 'מה חובת האדם בעולמו'. נכון, אתה לא נהנה ללמוד, אבל זה לא פוטר אותך מהצורך ללמוד. יש לנו תפקיד בעולם הזה, ולכן אנחנו עושים מה שצריך לעשות.
"אבל קח בחשבון, שאם תתאמץ שנה או שנתיים או אולי קצת יותר, ותתמיד בלימוד למרות שאתה לא נהנה, בהמשך תתחיל בעזרת ה' לחוש טעם של הנאה, ובשונה מכל הדברים הגשמיים, שכשאנחנו מתרגלים אליהם הטעם שלהם פוחת, בלימוד זה עובד הפוך. ככל שאתה מתרגל יותר ללמוד ושוקע יותר בלימוד, כך אתה נהנה ממנו יותר ויותר. חשוב גם לדבר על הסיפוק הגדול שיש לאדם ממה שהלימוד פועל אצלו: 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין', תכלית הבריאה כולה שיהודי יעסוק בתורה, כל צמיחת האדם יושבת על החיבור שלו לתורה, התורה היא האוכל והחמצן של הנשמה, ואוכל חייבים לאכול גם אין תיאבון…
"אחרי שהנקודה הזאת ברורה ומוחלטת אצל הבחור, אפשר להתחיל לדבר על השלב השני, שגם הוא חשוב לא פחות. השלב שבו אנחנו מנסים לעזור לו להרגיש את הגישמאק, וחייבים לדעת שזה אפשרי. אפשר לגרום לכל בחור באשר הוא, ליהנות מהלימוד. צריך רק למצוא את הדרך והמסילה הנכונה אל לבו.
"כפי שפתחתי, אתן לך שלושה דברים שכדאי לנקוט בהם, כדי להקנות לבחור את הגישמאק בלימוד:
- מי שרוצה לבנות את עצמו או את בנו בלימוד, צריך לכוון אותו לחשיבה עצמאית: שהלומד לא ינסה רק להבין מה הגמרא אומרת, אלא ינסה להבין בראש שלו, מה צריך להיות כתוב בגמרא במקרה כזה וכזה. אחרי זה להראות לו שהוא כיוון לדעת הגמרא, ואו רש"י או התוספות והראשונים, זה סיפוק אדיר שאין כמותו. הוא שש ושמח שהקב"ה נתן לו להגיע (לפחות בחלק כלשהוא) לאותו קו מחשבה של אחד הראשונים, או אחד מגדולי האחרונים, זה יכול להפוך למנוע צמיחה חזק מאוד לבחור, להמשיך וללמוד.
- חשוב שתהיה לבחור מסילה משלו בלימוד, שמתאימה לו. לפעמים יושב האב עם בנו הבחור, ומנסה לגרום לו ליהנות מסברא עמוקה ועיונית של רבי שמעון שקופ, אבל הבחור שלו לא כל כך אוהב עמקות, הוא יותר בחור של היקפים וידע רחב. תנסה לחזור איתו במהירות על כל מסכת מגילה, במהירות גדולה של סיכום מהיר של הדפים, ותראה שהוא נהנה מכל רגע בצורה נפלאה.
"אני לא אומר שהבחור צריך ללמוד רק בצורה כזאת או אחרת, בוודאי שאפשר וגם צריך לשלב בין הסגנונות, אבל כמו שאתה נהנה יותר מסוג לימוד כזה, גם הוא יש לו את סוג הלימוד המועדף עליו, וצריכים להכיר בזה ולהתאים את הלימוד עד כמה שאפשר לסגנון המועדף על הבחור.
"הרי חז"ל כבר אמרו שאין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ, במה שלבו חפץ ואצל רב שלבו חפץ. אי אפשר להכריח מישהו ליהנות ממשהו, שהוא לא מתחבר אליו בחיבור פנימי ואמיתי. אם הוא אוהב להתווכח, תן לו להתווכח בלימוד, אם הוא אוהב לפלפל ולחשב חשבונות, למה להכריח אותו דווקא ללמוד בסגנון אחר?
- "אדם רוצה סיפוק הוא רוצה להרגיש שהוא עושה משהו, שנשאר לו משהו פיזי מכל העמל והיגיעה. ולכן מומלץ לנקוט בשיטת 'קנה לך חבר', קנה כלומר קולמוס – עט, כשבחור עושה את העט לחבר הכי טוב שלו, ורושם סיכומים של מה שהוא לומד הוא מרוויח שלושה דברים עיקריים: א. הוא חייב להבין טוב כדי להתנסח כראוי. ב. נשאר לו משהו פיזי ביד. ג. הכתיבה מייצרת חיבור של החומר הכתוב לנפש של האדם. הכתיבה עושה פלאים לזיכרון ולתחושת החיבור וההנאה!".