מֵהלכות השופר – אורכו עוביו וצליל קולו
* שופר שאורכו פחות מִטֶּפַח, פסול לתקיעה. ונחלקו ראשונים אם שיעור זה הוא מדאורייתא או מדרבנן. ולדעת ראשונים רבים, צריך שאורכו יהיה 'טפח שׂוֹחֵק', שאורכו מעט יותר מטפח מצומצם. ומי שאין ברשותו אלא שופר שאורכו פחות מטפח, יתקע בו ללא ברכה.
* מוּתר לכתחילה לקצר שופר ארוך באחד מצדדיו, או לרדד את שכבתו החיצונית או הפנימית עד שיֵעשה דק מאד; ואף באופן שקול השופר משתנה מחמת הקיצור או הרידוד.
* כל הקולות כשרים בשופר, דהיינו, בין אם קולו צלול, ובין אם קולו צרוד; בין אם קולו עבה מאוד, ובין אם קולו דק מאוד.
מֵהלכות שופר שניקב או נסדק
* שופר שיש בו נקב, וקולו נותר צלול, מותר לכתחילה לתקוע בו. ואם הקול נפגם מחמת הנקב – לדעת השולחן ערוך, מותר לתקוע בו; ולדעת הרמ"א, אין לתקוע בו אלא כשאין שופר אחר.
* שופר שניקב לאורכו, או נסדק לאורכו, וסתמו את הנקב או את הסדק בצורה כלשהי, ישנם שלושה מִבְדָקִים עיקריים המשמשים לקביעת כשרותו: א. מהו יחס שטח הנקב או הסדק, אם הוא במיעוט אורך השופר, או ברובו. ב. סתימת הנקב והסדק – בחומר העשוי ממין השופר, או בחומר העשוי ממין אחר. ג. קול השופר – האם לאחר הסתימה משמיע השופר קול זהה לזה שהשמיע בתחילה.
* בשופרות מסוימים, כאשר הם נסדקים לאורכם, יש לחשוש שהתקיעות ירחיבו את הסדק והשופר יפסל, ולכן פסלו חכמינו ז"ל את כל שופר שנמצא בו סדק בלתי סתום. ויש אומרים שהפְּסוּל הוא רק כשהסדק נמשך לרוב אורכו של השופר.
* שופר שנסדק לרוחבו, כלומר בהיקף השופר – אם הסדק הוא במיעוט היקף השופר, הריהו כשר. ואם הסדק הוא ברוב ההיקף, אם נותר אורך טפח בין הסדק לַפֶּה הצר של השופר, השופר כשר, משום שאף אם נחשיב את החלק שמהסדק ואילך כאילו אינו קיים, הרי יש בשופר שיעור תקיעה.
צורות שונות של פעולת התקיעה הפוסלות את התקיעה
* התוקע בפה הרחב של השופר כאשר הפה הצר כלפי חוץ – תקיעתו פסולה; ויש שפוסלים אף באופן ששינה את פיו הצר לרחב ותקע בו.
* התוקע בשופר על ידי נשיפה מרחוק ללא הצמדת השופר לפיו, צריך לשוב ולתקוע, אך לא יברך שנית, כיון שיש חולקים על דין זה.
* מי שהניח בפיו שני שופרות, או ש'הרכיב' שופר על גבי שופר, ותקע בשניהם כאחד, לא יצא ידי חובתו; ויש אומרים, שלדעת הרמב"ם, התוקע בשני שופרות יחד עובר על איסור 'בל תוסיף'.
הלכות שונות
* שופר שנמצא במקום שלא ניתן להוציאו משם ללא טלטול מוקצה, אסור להוציאו ביום טוב אף במקרה שלא ניתן להשיג שופר אחר ומצות תקיעת שופר תתבטל.
* אמירה לגוי לעשות מלאכה דאורייתא בשבת, אסורה מדרבנן, ואף לצורך קיום מצוה. ואסור לומר לגוי לעשות בשבת אפילו איסורי שבת דרבנן, אך אמירה זו מותרת לצורך מצוה.