סימן רס"ג /// סעיף ח' ט'
- כמה אנשים שאוכלים במקום אחד, אומר השו"ע שי"א שכל אחד מברך על הנרות שלו, וי"א שאחד יברך לכולם משום שבלאו הכי יש מספיק נרות בבית, וכך פוסק השו"ע, אמנם הרמ"א פוסק שיכולים לברך, ואומר הגרנ"ק שעדיף שיברך אחד ויוציא את השאר, לצאת ידי כל הדעות.
- נחלקו הפוסקים האם יכולים שנים לברך על מנורה אחת כשמדליקים כל אחד בנפרד, דהמ"א בשם השל"ה אומר שלא יברכו, וא"ר אומר שיכולים לברך, והפמ"ג מייקל להלכה בזה בנשים עניות שאין להם אלא מנורה אחת.
- בזמנינו שיש חשמל, האם יברך על הנרות, דעת הגרש"ז שעל אף שאין בנרות תוספת של אורה, מ"מ מכיון שחז"ל קבעו את הנרות ויש בכך הידור מצוה וכבוד שבת לכן יכול לברך עליהם, וכן כתב הגרמ"פ והוסיף שכבוד זה נחשב לצורך אכילה, והגרנ"ק כתב שרק אם הנרות עומדים על השולחן או סמוך לו באופן כזה שיש בהם תוספת אורה, יכולים לברך עליהם, אבל אם הם עומדים במרחק רב מהשולחן, אין לברך עליהם אלא צריכים להדליק את החשמל עימם ואז יוכל לברך.
- יו"ט שחל בע"ש שמדליקים את הנרות סמוך לשקיעה, והרי אין בנרות הנאה שהרי יש חשמל ויש איסור להדליק שלא לצורך, דעת הגרנ"ק שידליקם סמוך לחשיכה שיוכל להנות מהם, ודעת הגרש"ז שצריך שיהיה חושך ע"י שעון שבת כשמדליק את הנרות, שהרי אין הנאה כשהחשמל דולק, אך צידד שאף אם לא עשה כך, מ"מ ההדלקה היא לכבוד שבת ומותר, וכן היות והמצוה היא להדליקם לפני שבת, א"כ יתכן שזמן המצוה הוא ביו"ט, ודעת הגרי"ש שהיות וההדלקה היא לצורך הלילה, אין טעם שהחשמל יהיה כבוי בשעת ההדלקה, אלא יסדר את השעון שיכבה בשבת לזמן מועט כך שיוכל להנות בשבת מהנרות בלבד.
- שו"ע- צריכים לאכול ליד הנרות, ואם הוא מצטער כגון שיש זבובים בבית, ורוצה לאכול בחצר, אם אין האור של הנרות מגיע לחצר, וכשהוא יגיע לבית הנרות כבר יכבו, אזי הברכה שהוא בירך על הנרות היא ברכה לבטלה, אמנם אם משתמש במה שהוא לאור הנר לצורך הסעודה אין זה ברכה לבטלה.
- הרוצה לאכול מבעוד יום, מצוה מן המובחר שישתמש עם נרות גדולים כדי שיהיה לו הנאה מהם בשבת עצמה.
- האם מברכים על הדלקת נרות כשיש כבר אור, והנרות לא עושים תוספת אורה, הגרי"ש כותב שאם זה במקום של האוכל אזי מדליק ומברך עליהם, משא"כ אם זה לא במקום האוכל אלא בחדרי שינה וכו', מדליקים בלא ברכה, אא"כ נצרך שלא יכשל בחפצים.