פסחים סה
באיזה גיל אמר הגרי"ח זוננפלד על עצמו שאפשר עדיין להתחיל ללמוד?
כת עצלנית
המאור ושמש (במדבר לג טו) אומר שהיצר הרע כשמתעה את האדם מדרך הטוב חלילה בתחלה משים בלבו של אדם עצלות, ואם האדם לא יתגבר עליו בכל כוחו להיות זריז – מתוך שהוא מתעצל לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, מתוך כך הוא בא לידי ביטול תורה, ומתוך שאינו עוסק בתורה – הוא בא לידי תאוות רעות חלילה. על כן העיקר הוא להתגבר על יצרו צריך האדם לעשות כל מגמתו ולראות שיבוא לידי מידת הזריזות, ומתוך כך הוא מזדרז את עצמו לעסוק בתורה, והתורה מלמדו להזהר מתאוות רעות וממעשים רעים.
מספר הרב טורק ששמע מהמשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א, מעשה נפלא אודות מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל, אותו שמע מאדם שהיה נוכח במחיצתו באותה שעה: בעת זקנותו של ה'חפץ חיים' הוא היה רכון פעם על גמרתו בהיכל בית המדרש, והיה ניכר על פניו כי הוא טרוד בדבר תורה. לפתע שמעוהו ממלמל לעצמו: "רשע! גם את זה אתה רוצה למנוע ממני…", וקם בזריזות לכוון הארון, לקח ספר מסויים שנצרך ללימודו ושב למקומו.
רבי דן הוסיף על כך הרגש נפלא, שמכאן נוכל ללמוד עד כמה מנסה היצר להכשיל את האדם בכל דרך ובכל אופן העומד לרשותו. הרי ה'חפץ חיים' היה מרא דכולא תלמודא, אשר גם אם לבסוף לא היה מתגבר לקום לקחת את הספר מהארון, מן הסתם היה מסתדר גם בלי זה על סמך זכרונו האישי, אלא שהיתה חסרה לו מעט בהירות, בכך שלא היה רואה את הדברים בכתובים.
מסופר על מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, רבה של ירושלים, שבהגיעו לגבורות, וכבר נמנה אז בין גדולי ומאורי הדור ומקברניטי היהדות החרדית בארץ הוקדש, נאנח לרגע קט ואמר: "אוי! כבר עברו שמונים שנה ועדין אינני יודע ללמוד"… אולם כעבור רגע כמימרא התעשת, לבש כוחות מחדשים ואמר: "נו, הרי אפשר להתחיל ללמוד מהרגע!".