אחת השאיפות הכמוסות והרצויות ביותר של כל אחד מאיתנו, היא לשפר את הזכרון. כמה פעמים אנחנו מנסים להיזכר היכן למדנו ענין כזה או אחר, כיצד נפסקה ההלכה במקום פלוני, או אפילו במספר טלפון שחייגנו לפני זמן קצר – אך כל קימוט במצח לא יועיל, כשהזכרון מהתל בנו.
בימי החנוכה, יש לנו הזדמנות לשפר את הזכרון! וכך חושף בעל ה'שפת אמת' זי"ע בפרשת מקץ: ההתבוננות באור הנרות, ההבטה לתוך השלהבות המרצדות בפתילות, ההסתכלות המעמיקה אל האש – מחדדות את העיניים ומשפרות את הזכרון שבעתיים. הן סגולה מצויינת לשיפור הזכרון!
ולא זו בלבד – הרי כולנו עשויים להיכשל לא פעם בראיה אסורה, והעיניים מתלכלכות, המבט מתכהה, הראיה הרוחנית שלנו נחלשת… כמה נרצה לנקות את עינינו מכל ראיה אסורה, כמה נבקש לטהר את מבטינו מכל הסתכלות שאינה ראויה.
והנה, מגלה בעל ה'שפתי צדיק' זי"ע, כי ההתבוננות באש הנרות שורפת כל ראיה אסורה החקוקה בהיסטוריה של עינינו, מזככת את המבט שלנו, מטהרת את כח הראיה שלנו!
בנרות החנוכה אסור להשתמש, אך בהשפעתם העצומה – 'לראותם בלבד' – כדאי מאוד! הבה נפנה זמן לשבת מול נרות החנוכה, להביט בהם, להתבונן בקדושתם, לראותם בלבד – וכמה שיותר! כך נזכה גם לשפר את הזכרון, וגם לטהר את עינינו וליבנו, לעובדו באמת!
(פניני פרשת השבוע, הובא בגיליון דרישה וחקירה)