לאלתר הוי מחילה
סיפר כ׳׳ק האדמו״ר מסקולען זצ"ל, שלילה אחד, בשעה מאוחרת מאד, ראה את אביו הגדול, הרה״ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ׳׳ל, רוצה לפנות למנוחת הלילה, אבל מתעכב ואינו עולה על יצועו.
שאלו על כך, וענה לו הרבי בתמימות: ״היום פגעתי ביהודי מסיום, ועדין לא פייסתי אותו. איני יודע אם היהודי אמר היום ׳הריני מוחל׳, ואם התכוון למחול לי בלב שלם, ומחמת השעה המאוחרת איני יכול ללכת כעת לבקש ממנו מחילה. וכבר אמרו חז״ל (מגלה כח ע׳׳א), שממעלת חכמים היא, ש׳לא עלתה על מטתי קללת חברי'. איך, אם כן, אוכל לפנות למנוחה, כשחשש קללת חברי עלי?!׳׳
(כבודם של ישראל עמ' פו)