מדוע נכנסו ויצאו משה ואהרון לברך את העם?

הרב חגי ולוסקי

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם" (ט', כג)

מדוע נכנסו ומדוע יצאו לברך את העם?

רש"י: "כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר: יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה: משה אחי, כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל".

בכור שור: "להתפלל שיראה הכבוד וירד אש מן השמים, שיודע שנתקבלה העבודה".

רבינו בחיי: "נכנסו שניהם שם כדי שילמדנו משה מעשה הקטורת, לפי שאהרן כל שבעת ימי המילואים לא היה רשאי ליכנס לפנים מפתח אהל מועד, הוא שכתוב: 'ופתח אהל מועד תשבו…', ועכשיו ביום השמיני הורשה ליכנס שם, ונכנס משה עמו ללמדו מעשה הקטרת, כי משה היה מקריב הקרבנות מתחלה ומקטיר הקטרת, הוא שתמצא בכל העבודות: 'ויקח משה', 'ויזרוק משה', 'ויתן משה', 'ויקטר עליו קטורת סמים', כי עד היום השמיני הזה שנתחנך אהרן בכהונה והתחיל בעבודה משה היה מתעסק בכל העבודות כולן, והוא היה הכהן הראשון".

רש"ר הירש: "מטרת בואם אל אוהל מועד לא נתבארה בכתוב. אם נעיין רק במה שמפורש במקרא, נראה, שהביאה והיציאה הכינו את הברכה; ואילו הברכה הכינה את היראות כבוד ה'".

***

"וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה" (י, ו)

מדוע ציין סמוך להוראה שלא להתאבל, שבית ישראל יבכו?

רש"י: "מכאן שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל להתאבל בה".

בכור שור: למנוע מהכהנים מחשבה שכביכול כתוצאה מכך בני ישראל מזלזלים ואינם אבלים על פטירת אחיהם. לכך אמר להם משה: 'ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה', ללמדנו שהם יבכו ויתאוננו עליהם.

אלשיך: "לומר כי לאחים לכם אלעזר ואיתמר יחשבו כל ישראל להתאבל ולקרוע ובכות, שבהיות ישראל אחיכם הם אחי המתים כי הכל קרוביהם".

אור החיים: הקב"ה אמר להם שכלפי בני ישראל זו מצוה, אך אם לא בכו, לא תהיה עליהם תביעה או כעס.

רבי שלמה קלוגר: חז"ל אומרים "חייב האדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", שיש לברך על הרעה באותה שמחה כשם שמברך על הטובה. יש הבדל בין רעה לטובה שנעשית אצל צדיק. על הטובה שאצל הצדיק, חייבים כולם לשמוח אתו. אולם על הרעה שנעשית אצל הצדיק, הוא מצֻווה לשמוח, ואילו כולם חייבים להצטער בצערו. משה חילק והורה לאהרן ובניו "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו", שכן עליכם לברך על הרעה, כשם שמברכים על הטובה. אך אל תחשבו שכלל ישראל ישמחו על צרתכם, אלא "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה…".

***

"וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (יא, מד)

מדוע כפל הלשון 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים'?

רש"י: "כשם שאני קדוש שאני ה' אלהיכם, כך 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם' קדשו עצמכם למטה. 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים' לפני שאני אקדש אתכם למעלה ובעולם הבא".

כלי יקר: מאחר שחז"ל אמרו: 'בא לטהר מסייעין אותו, בא לטמא פותחין לו' (מנחות כט ע"ב), כתוב לגבי 'הבא לטהר' 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים', בדרך של הודעה, לומר שאם תתחילו להתקדש מלמטה אז ודאי 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים', מדוע? כי אני מקדש אתכם מלמעלה ומסייע לכם כדי שתהיו קדושים כמוני 'כִּי קָדוֹשׁ אָנִי', אבל ביחס לבא לטמא כתוב 'וְנִטְמֵתֶם בָּם'.

רש"ר הירש: "'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם' – קדשו עצמכם, הפנו את כל מרצכם כלפי עצמכם, הכניעו את כל הכוחות המתנגדים למען תהיו מוכנים לקיים את מוסר אלוהיכם. או אז – 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים', ילך ויקטן המאבק, והכוחות המתנגדים ייעלמו מנפשכם. בסופו של דבר תקיימו את מוסרי בלא מאבק ובשמחה וכל נבזה ונאלח יהיה נמאס בעיניכם".

 

(מתוך ספרי תורתך שאלתי, שחיבר הרב חגי ולוסקי. להערות: [email protected] , 052-9453811)