"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ… וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ חָק עוֹלָם לה' כָּלִיל תָּקְטָר (ו, יג-טו)
פירש רש"י: "אף בהדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום".
וקשה, מדוע כהן הדיוט מקריב מנחת חביתין רק פעם אחת – בתחילת עבודתו, ואילו הכהן הגדול מקריב מנחת חביתין בכל יום?
מבאר בספר "טיפה מן הים" על פי ביאורו של הספר "אש תמיד", מדוע הכהן הגדול היה טובל ביום הכיפורים חמש טבילות, הרי אינו נטמא? אלא הביאור הוא, משום שביום הכיפורים הכהן הגדול הולך ומתעלה דרגה אחר דרגה, וכל התעלות שלו מחייבת אותו בטבילה.
כעין זה יש לבאר את עניין הבאת מנחת חביתין בכל יום על ידי הכהן הגדול. הכהן הגדול הולך ומתעלה בכל יום. דרגתו היום מרוממת ונעלה יותר מאשר דרגתו אתמול. לכן עליו להביא בכל יום מנחת חביתין חדשה, כי היום הוא בדרגה חדשה, מרוממת יותר, והרי זו כהתחלה חדשה.
הוא סומך את דבריו על רעיון נפלא שמובא בספר "סידורו של שבת" (חלק ב דרוש ג). מסופר שם שפעם התאכסן רבנו סעדיה גאון באכסניה אחת. למרות שהאכסנאי לא ידע מיהו, הוא נהג בו בכבוד כפי שנהג עם שאר האורחים ודאג לכל צרכיו, אך לא התייחס אליו בכבוד מיוחד, כראוי לרום ערכו ומעמדו.
רבנו סעדיה גאון התעתד לשהות באכסניה למשך כמה שבועות. באחד הימים הגיע אורח לאכסניה אשר הכיר את רבנו סעדיה גאון. מיהר האורח אל בעל האכסניה ואמר לו בהתרגשות: "התדע מי האיש הנכבד השוהה באכסנייתך?"
האכסנאי השיב בשלילה. אמר לו האורח: "דע לך שנפלה בחלקך הזכות לארח את גדול הדור, הלא הוא רבנו סעדיה גאון!"
האכסנאי מיהר לגשת אל רבנו סעדיה גאון ואמר לו במבוכה: "לא ידעתי מי כבודו, על כן ימחל לי על שלא נהגתי בו בכבוד הראוי לו"…
אמר לו רבינו סעדיה גאון: "תנוח דעתך! כיבדת אותי כראוי ודאגת לכל צרכיי, ועל כך תודתי נתונה לך".
אך האכסנאי בשלו: "נהגתי בכם בכבוד כפי שאני נוהג עם כל האורחים, אך אילו הייתי יודע מי האורח הדגול השוהה באכסנייתי, הייתי נזהר יותר בכבודו ומתייחס אליו בכבוד מיוחד, כראוי לו".
רבנו סעדיה גאון פייסו בדברים ונפטר ממנו לשלום. כששב לביתו ערך סיגופים ותעניות. שאלו אותו תלמידיו: "רבינו, כלום חטאתם שאתם עורכים סיגופים ותעניות?!"
אמר רבנו סעדיה גאון: "האכסנאי לימד אותו לקח ומוסר נורא! הוא אמר לי: 'אמנם כיבדתי אותך כדרך שאני מכבד כל אדם, אבל אילו ידעתי שאתה רבנו סעדיה גאון, הייתי מכבד אותך יותר!'
"מכאן" – אמר רבנו סעדיה גאון – "אני למד לעניין עבודת ה' וכבוד שמים. אמנם אני משתדל לעבוד את ה' ולכבדו, אבל בכל יום שאני זוכה לעובדו ולהתקרב אליו יותר, הרי אני מכירו טוב יותר מאשר אתמול, אם כן מדוע אינני מוסיף בכבודו מעבר למה שכיבדתי אותו אתמול?! על כך חלשה דעתי, ועל כן תיקנתי לעצמי סיגופים ותעניות, כדי לתקן פגם זה – על תוספת הכבוד שהייתי אמור לכבד את השי"ת ולא כיבדתי".
(רבי ברוך רוזנבלום שליט"א – נאה דורש ויקרא)