הרב מרדכי הכהן מלאכי שליט"א – בטחוני בצורי
המעיל של שבת
מספר הר"ר ז.סופר, קרית ספר
באחד הימים רעייתי שתחי' העלתה בפני את הצורך שלה במעיל חדש לכבוד שבת.
לא ידעתי מאיפה יהיה לי לממן את זה, אבל הגמרא אומרת: "אוקירו לנשייכו", ובפרט שהמדובר הוא על הוצאות שבת שאינם מן המנין, אמרתי לה בסבר פנים יפות שתקנה מעיל ראוי, לפי רצונה וטעמה.
באותו ערב! התקשרה הסבתא שלנו מארה"ב ואמרה שהדודה שלה מסרה סכום כסף, כדי לתת מתנה לכל הנכדים שלה בארץ הקדש, בסך 200 $ לכל אחד…
הדודה הזקנה מאמריקה הסבירה שהיא חפצה לבוא לבקר בארץ הקדש, אך בעקבות המלחמה היא נמנעת מלבוא בעצמה, ובמקום זה היא החליטה לתמוך בכל הנכדים של האחיינית שלה המתגוררים בארץ ישראל, ובכך היא נושאת בעול יחד עם עם ישראל השרוי במצב מלחמה.
מה שמעניין היה ההמשך: רעייתי נטלה את הדולרים לצ'יינג' וקיבלה תמורתם סכום של 720 ש"ח. אחר כך היא עברה בין 3 מכירות לחפש מעיל שימצא חן בעיניה.
לבסוף היא חזרה למכירה הראשונה, שם היא מצאה מעיל אחד ויחיד, ומחירו הנקוב 720 ש"ח!
XXX
"ויפקח ד' את עיני הנער!"
מספר ידידי הרה"ג ר' גרשון ג. שליט"א
גיסי האהוב ז"ל היה מאושפז בבית החולים. מום כלשהו נתגלה בליבו, וכעת הוא היה במצב סכנה. הימים התמשכו, ובאחד הימים אני מקבל טלפון מאחותי המתחננת שאבוא להיות עמה בבית הרפואה. מה אירע? האחיין שלי, בנו של גיסי החולה, התמוטט בפתח התלמוד תורה, והובהל אף הוא לבית החולים כשהוא חסר הכרה!
מתברר שמדובר במחלת לב תורשתית ל"ע, שגם הילד לקה בה בדומה לאביו.
אצתי לביה"ח ומצאתי את אחותי במחלקת טיפול נמרץ כשהיא מתזזת בין מיטת בעלה לבין מיטת בנה, כשהיא כבר במצב של אפיסת הכוחות.
כאשר ישבה לנוח רגע קט פנתה אלי ואמרה: "גרשון, אחי היקר; אומרים שהקב"ה לא מנסה יהודי בניסיון שהוא לא מסוגל לעמוד בו.אני מרגישה שאני על הקצה ממש, כוחותי אינם עמודים לי עוד, אני נמצאת שם. אני אינני מסוגלת יותר!"…
באמרה זאת קמה אחותי וניגשה אל מיטת הילד החינני מחוסר ההכרה, מלטפת את מצחו החיוור.
ליטוף של אמא רחומה, שבעלה ובנה שוכבים מחוסרי הכרה לנגד עיניה.
ואלמלא ראיתי בעיני לא האמנתי – באותו רגע הילד פקח את עיניו ויצא מכלל סכנה!!