מספר ידידנו מזכה הרבים רבי ישראל מאיר אלטמן שליט"א:
לפני כשבועיים נשלח אליי מעשה פלא, מאברך חשוב מתושבי רכסים, שלחתי את המעשה למערכת 'באר הפרשה', והרי הוא כפי שהובא שם.
אברך יקר וחשוב עבר לאחרונה להתגורר בעיר רכסים יצ"ו אשר בצפון הארץ, ובכדי לקבל הנחה ממס ה'ארנונה' (מס קבוע לכל בני העיר) הוצרך להגיש לרשויות מסמכים הרבה, שטר קניין הבית ועוד טפסים שונים, כגון 'תלושי משכורת' וכיו"ב המראים כי יש לו 'הכנסות' נמוכות. לאחר עמל ויגיעה עלה בידו להשיג את כל המסמכים וצררם בצרור אחד (ניילונית) באופן מסודר, דבר דבור על אופנו, כשהוא מקווה לילך למחרת בבוקר לבית העירייה ולסדר כל הענין על הצד היותר טוב.
ויהי ממחרת וישכם האיש בבוקר, ואוי, אין זכר לכל הצרור. הפך האיש את כל ביתו בחיפושים אך נראה כאילו פתחה הארץ את פיה ובלעה אותה 'על ראשה ועל קרבה'… וכך עברו יומיים, עד שכמעט והתייאש מהאבידה…
בערבו של יום, לאחר מעמד השכבת הילדים, והנה החלו להישמע מכיוון הסלון רעשים משונים, רעש קצוב, רעש מטריד מאוד, המוציא את האדם משלוות נפשו… במהרה הבין שזכה בהכנסת אורחים… בדמות 'צרצר' אשר נכנס לביתו בלי רשות… והוא מצרצר ומשמיע קולות, ומיד הבין שכל עוד שלא יגרשו את האורח אין כל מציאות שאחד מבני הבית יצליח לתת שינה לעיניו ותנומה לעפעפיו.
בלית ברירה פתח במסע חיפושים כשהוא הולך לפי מקור הרעש, עד שהבחין שהרעש מגיע מאזור הספה. רכן האיש לחפש מתחת הספה ולא מצא כלום… הזיזה למקום אחר, והנה נמצאו שתי האבדות גם יחד… הצרצר עומד על הצרור (ניילונית) שבתוכה נמצאים אחר כבוד כל המסמכים, והוא ממשיך להרעיש ולהפריע…
ללמדנו, ברצות הקב׳׳ה שהחפץ החשוב ייאבד, אזי לא יועילו שום חיפושים וחקירות, וגם אם תהפוך את הבית שבעים ושבע פעמים לא תמצא כלום… אכן באותו הרגע שהגיע ה'קץ', ונקבע זמן הגאולה – יש לו להקב׳׳ה שלוחים הרבה כיצד לפקוח את העיניים ולגלות את האבידה… ואפילו אותו מטריד נשלח אז לטובתו ולהנאתו.
(מתוך גיליון 'מי באר')