ופרע חובו
סיפר רבי ליפא ישראלזון שליט״א:
יהודי שהסתבך בחובות לוה מרבנו מאה אלף שקל. במשך זמן רב נשאר חייב לו ולא פרע את חובו.
אחרי תקופה ארכה השיג את הסכום הנדרש ובא לרבנו להשיב לו את כספו.
רבנו דחה אותו באמרו: ״לא! נתתי את הכסף לצדקה ואינך צריך לשלם לי מאומה!״.
הלה נבהל. מאה אלף שקל זה ה:רבה כסף! הרגיש מאד לא נעים והתחנן לפני רבנו שיקח ממנו לכל הפחות חלק מהסכום.
רבנו בשלו: ״אינני צריך את הכסף הזה. פעם הוא היה שלי, אבל אתה היית נצרך ונתתי לך אותו בתורת צדקה, נתינה גמורה!״.
ההוא מתחנן: ״משהו, לפחות עשרת אלפים שקל…״
אמר רבנו: ״טוב, אם אתה רוצה אקח משהו, אבל דע לך שמה שאתה נותן זו מתנה, לשם ההרגשה הטובה שלך, ואם רצונך – יכול אתה באותה מידה לתת את הכסף הזה לצדקה. לי אינך חייב שום דבר!״
(ומתוק האור – פניני הגראי"ל)