כל אחד נתקל לפעמים בסיטואציה הזו.
'עזוב אותי, מה שאתה רוצה תבקש ממני אבל חוץ מזה… זה מחוץ לתחום היכולת שלי'.
ה'זה' יכול להיות כל מיני דברים…
אבא שמפציר בבנו מחמדו בחור הישיבה לקום בשעה סבירה בבוקר, אמא שמבקשת מבת העשרה עזרה מסוימת הכרוכה בקושי גדול, משגיח שמבקש מפלוני לעבור חדר לטובת חבר אחר שנצרך לכך, או כל סיטואציה דומה.
הרבה פעמים אנחנו אומרים את זה לעצמנו… 'נכון שצריך כך וכך, אבל את זה אני לא מסוגל לעשות'…
מוכר ולפעמים כואב…
מרנא החפץ חיים מרעיש בפרשתנו בדברים נוראים.
השאלה היא מפורסמת, מה רוצים מפרעה? על מה הוא נענש? לכאורה לא הייתה לו בחירה בכלל, הוא לא היה יכול להוציא את בני ישראל ממצרים גם אם הוא רצה, אז על מה העונש?
הרבה טורחים בדבר, אבל החפץ חיים מכחיש מכל וכל!!
אין דבר כזה שאין בחירה!! אפילו לפרעה הייתה בחירה, גם הוא יכול היה בכל רגע נתון להחליט להוציא את בני ישראל ממצרים ולקיים את רצון הבורא ית'.
העניין הוא כמות הסייעתא דשמיא. לכל אחד ניתנת עזרה משמים בכל רגע, לכל אחד עומדת הזכות להיעזר ולקבל את ההכוונה האלוקית לבחור בטוב. כפי שיש עזרה משמים לקיים כל מצווה שהיא, אזי גם על לבחור בחיים ובטוב יש סייעתא מן שמיא. פרעה איבד את העזרה הזו. 'כי אני הכבדתי את ליבו'. עזרה הוא לא יקבל, אבל הלב עצמו, שם משכן הבחירה החופשית לא ניטל ממנו!
ברור שבמצב כזה קשה הרבה יותר לבחור בטוב, לא קל לקבל החלטות שנוגדות את הרצון הבהמי הטבעי. אבל חלילה לומר שאבדה הבחירה ממאן דהוא שבעולם.
הבנה זו מחייבת כל אחד להאמין שכח הבחירה הוא חלק מיסוד הבריאה עצמה ולא ניתן לעצרו בשום אופן! קושי גדול או עבודה רבה לא מחייבים שאבדה הבחירה. לפעמים אין ברירה וצריך לעבוד קשה אבל לעולם לא להתייאש שהמצב אבוד!