ארבעה בחורים מישיבת סלבודקה הקטנה, החליטו לנסוע לשבת ישיבה ב"זכרון יעקב". היה זה יום שישי קצר, ועד שהספיקו לארגן את המזוודות, האוטובוס ברח להם. הבחורים היו בעלי מרץ. עד שהם תכננו לנסוע לשבת – הם לא ייסוגו מהתוכנית בגלל אוטובוס שברח… הם לקחו קו 54 לתחנה המרכזית בתל אביב, ומשם אוטובוס לחיפה.
את הבעיה הגדולה הם גילו רק כאשר כבר עלו על האוטובוס. היה זה קו מאסף, שנכנס לכל ישוב. השעון מתקתק והשבת מתקרבת. בשלב מסוים הם החליטו לרדת באיזושהי תחנה על אם הדרך, בתקוה שבזמן שעוד נותר להם עד שבת יצליחו ללכת ברגל עד למקום ישוב.
הם הלכו והלכו, אך שום מקום ישוב לא נראה. הם הסתכלו בשעון והבינו: זהו זה! אסור להמשיך ללכת! יש בעיה של תחומין ואין להם אלא ארבע אמות. הם עצרו באיזושהי פינה, פרקו מעליהם את כל המוקצה והניחו במזוודות, החביאו את המזוודות בתעלה בצד הדרך, ונעמדו ל"קבלת שבת"…
תארו לעצמכם את הסיטואציה: ארבעה בחורים עם חליפות וכובעים, עומדים על מקומם, אינם זזים, מקסימום קופצים קצת כדי להתחמם… בלי חלות, בלי קידוש, מנסים לשיר זמירות שבת… מכוניות שחלפו בכביש נעצרו לידם לברר מה קרה, אך הבחורים השיבו בנועם: "שבת היום! על פי ההלכה אסור לזוז"…
לפנות בוקר עברה בכביש ניידת משטרה שעצרה לידם. תפקידה לתפוס את כל הנהגים ההוללים והפוחזים שסיימו את השיגעונות והשטויות שלהם ונוהגים בצורה מסכנת חיים. השוטרים התפלאו לשמוע שהבחורים שהו כאן כל הלילה וכי הם מתכוננים לשהות כאן עד מוצאי שבת. הניידת נסעה לישוב הסמוך, אור עקיבא, הישר לביתו של רב הישוב.
הם סיפרו לרב על הבחורים המסרבים לזוז ממקומם בגלל השבת. "זוהי סכנה לעמוד שם בצד הכביש", אמרו השוטרים ובקשו ממנו להתערב ולטפל בעניין. הרב מיהר ללכת אליהם ואמר: "חבל שלא ידעתם שאור עקיבא כל כך סמוכה לכאן. נכנסתם כבר לתוך תחום הישוב, ומותר לכם אפוא להמשיך ללכת ולהיכנס לתוכו" (כמבואר במשנה ברורה סימן ת').
הם השאירו את המזוודות בצד הדרך והלכו עם הרב היישר לבית הכנסת, לתפילה ולקריאת התורה. הרב סיפר את סיפורם ברבים, ויצא מזה קידוש שם שמים עצום. בני העיר באו לראות ארבעה בחורים צעירים, שעמדו לילה שלם לבדם בקור, בלי לזוז, מפני קדושת השבת. וגם עתה, לאחר שהתברר להם שמותר להם להיכנס לישוב, הסכימו להשאיר את המזוודות שלהם בצד הדרך, ולא חששו שיגנבו או יינזקו , ובלבד שיוכלו להמשיך לשמור על קדושת השבת כהלכתה, תפילות, קידוש וסעודות שבת.
הסיפור שלהם היכה גלים גם בקרב אנשים שהיו רחוקים משמירת שבת, שקבלו עליהם בעקבות הסיפור להתחזק בשמירת השבת והמצוות.
פשוט וברור שמלכתחילה היה אסור להם לנסוע בשעה כה מאוחרת. אולם בדיעבד, אחרי שכבר קרתה התקלה, אנחנו רואים עד כמה יכול לצאת קידוש שם שמים ממי שהוא "דחלא דה' אנא", שהולך עם הקב"ה בלי לזוז ממנו סנטימטר, ושומר על כל קוצו של יו"ד בהלכה.