עמוד היומי עם גישמאק – ברכות לח:
עוסקים אנו בימים אלו במסגרת ה'עמוד היומי' בעיצומו של לימוד פרק חשוב ביותר – פרק "כיצד מברכין", אשר פרק זה הוא היסוד והפינה ממנו מושתתים כל הלכות ברכות, הידועים בהלכותיהם ופרטיהם הרבים. על כן כדאי מאוד להשקיע את כל מאוויינו בלימוד הפרק בהבנה מלאה, תוך שימת דגש על הלימוד היוצא מידי מעשה בחיינו הפרטיים והכללים.
הגרש"ז בער באש
ידוע שכל יהודי חייב לברך מאה ברכות בכל יום, נתמקד איפוא בהבנת יסוד התקנה וגודל חשיבותה אך גם בגודל חיוב הכוונה באמירת ברכות אלו.
וכך מספר אחד מבאי ביתו של רבינו פוסק הדור מרן הגרש"ז אויערבאך זי"ע (כפי שמובא בספר 'היא שיחתי'): פעם הגיע לביתו תלמיד חכם מופלג שחלה במחלה הארורה רח"ל ושאלתו בפיו: "במה אוכל להתחזק כדי להרחיק את החרב המונחת על צווארי?" הגרש"ז חשב מעט ואמר: "איני רגיל לייעץ לאחרים מה עליהם לעשות, אוכל רק לומר לך מה אני הייתי עושה במצב כזה, זהירות בעניין 'מאה ברכות כל יום'. ואיני מדבר על אמירה סתמית, אלא בכוונה רבה!"
כאשר אמר הגרש"ז את הדברים, בערו פניו כאש, ונראה היה כי הדבר בוער בעצמותיו עד מאד, זאת למרות שבכל מהלך חייו היה הגרש"ז ידוע כמי שזהיר עד מאד בכלל ענייני הברכות, והיה מוציאם מפיו בכוונה עצומה!
ללמדנו גודל החיוב לומר ברכות אלו בכוונה דווקא!
מאה ברכות = סגולה ליראת שמים!
והנה הגמרא במנחות (מג, א) אומרת: "תניא היה רבי מאיר אומר, חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר "ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך", ומבארים רש"י ותוספות שם: אל תקרי מה אלא 'מאה'".
ויש להבין: מה פשר הרעיון בזה, הרי פשוטו של מקרא הוא לתיבת 'מה' וכיצד דרשוהו ל'מאה'?
הרי הגמ' בברכות (לג, ב) שואלת על הפסוק "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה" – אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? הרי אין דבר גדול ממנה? גם לאברהם אבינו אבי המאמינים אמר המלאך רק לאחר ניסיון העקידה "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה!"
וכן כל מעמד הר סיני הגדול והנורא היה כדי שיראו מפניו. א"כ כיצד התורה דורשת מן האדם דבר כה גדול, ואומרת לו שזה דבר של מה בכך?
תשובה לכך התכוון רבי מאיר במנחות לומר, אכן יראת שמים אמיתית ומושלמת זו הדרגה הכי גבוהה בחיי היהודי, אך שלבים רבים לה, ודרגות שונות יש בה, אולם המפתח וכרטיס הכניסה להשגת יראת שמים בסיסית, פשוט וקל הוא – מאה ברכות כל יום. מאה פגישות עם הקב"ה בכל יום. מאה פניות לה'. זו הדרך להשריש יראת שמים, פניה הזכרה והודיה לבורא עולם על הטוב והחסד אשר גמל עם האדם. כאשר יעצור האדם ויתבונן ולו לרגע קט, הוא פשוט יחיה בורא עולם. הוא יחוש בנוכחותו יתברך. זו הדרך הסלולה ליראת שמים. זו הסגולה ליראת שמים, כך מלמדנו רבי מאיר.
חמש עצות
ומביא בספר הנ"ל חמש עצות לעורר את המחשבה בברכות כדי לזכות להבטחה של יראת שמים!
א. להתפלל ולברך מתוך סידור. כי תפילה, ברכת המזון, או ברכת אשר יצר מתוך סידור, מעורר את הכוונה ביותר. וכידוע מרן ראש הישיבה בעל האבי עזרי זי"ע עורר רבות על ענין זה!
ב. עצירה של רגע לפני הברכה, כדי לחשוב רגע קט על מה אני עומד להודות.
ג. לחלק את הברכה לכמה חלקים. רעיון זה למדנו מהגאון הגדול ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגר"י צדקה זצוק"ל לחלק את הברכה בצורה הזו: ברוך אתה ה' – להפסיק שניה ולחשוב, אלוקינו מלך העולם – שוב עצירה, ואז לסיים את הברכה. באופן זה יוכל לכוון ולחשוב על המילים שהוא אומר, וגם כשהוא במצב שאין לו פנאי לכוון, ההרגל לחלק את הברכה וההמתנה בין לבין – יבוא לעזרו!
ד. "מבצעים חד פעמיים". כלומר, להשתדל להתמקד בכל שבוע בברכה אחרת שבה הוא משקיע בכוונה במיוחד!
ה. לברך בקול רם. כי הקול מעורר את הכוונה!
כאשר נקפיד בכל יום על מאה ברכות בכוונה, מלבד הסגולה הידועה מדוד המלך ע"ה להינצל ממגיפה ומכל פגע רע, נזכה ליראת שמים, ומה ה' שאול מעימך כי אם ליראה!