מטרת החלום –לתועלת יוסף ומשפחתו
"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (לא, מג)
מסופר על רבי יושע בער מבריסק זצ"ל, שפעם באו אליו כמה גבירים לדין תורה בנושא עסקי כלשהו. זה אומר בכה וזה אומר בכה. הדיבורים עלו לטונים גבוהים, צעקות, כמעט הגיעו להרמת יד. סקנדל של ממש.
פתאום מתפרצת אשה נסערת לבית הרב, יש לה שאלה דחופה מאוד, כמעט פיקוח נפש. היא חייבת לדבר עם הרב מיד. הרב שואל את המתדיינים האם הם מוכנים לוותר, לאפשר לאשה להשמיע דבריה. הגבירים שהיו סקרנים לשמוע את העניין הדחוף, הסכימו.
אומרת האשה לרב, אני מלאת חרדה. חלמתי בלילה שבני נעשה לא נורמלי. משוגע. אני מוטרדת, חייבת לעשות הטבת חלום או משהו כזה. אמר לה הרב: "אל דאגה, החלום הזה הוא רמז לכך שבנך יהיה עשיר".
נרגעה האשה ופניה לא היו לה עוד. לא רק שהחלום אינו רע, להיפך, זהו חלום המרמז טובות. יצאה מבית הרב מרוצה ושמחה.
משיצאה שאלו הגבירים את הרב, מהיכן לקח רעיון זה, שמי שחולם שהוא משוגע – יהיה עשיר. למיטב זיכרונם, בגמרא במסכת ברכות העוסקת באריכות ובהרחבה בענייני חלומות לא מצאנו דבר כזה. לא מיניה ולא מקצתיה.
אמר להם: "מכם למדתי. ראיתי לפני קבוצה של עשירים שנלחמים ביניהם כמו משוגעים, הבנתי ששגעון ועושר הולכים ביחד"…
נוסיף על כך סיפור נוסף, הקשור לשגעונותיהם ושגיונותיהם של העשירים, וכך נגיע להקשר לפרשתנו.
בתקופתו של ה"נודע ביהודה" היו שני גבירים שחיו בסמיכות, זה בעברו האחד של הרחוב וזה בצדו השני. וילה מול וילה. פעם עבר שם יהודי שהיה מנגן בכינור לפרנסתו. התיישב ברחוב בין שני הבתים, וניגן ניגונים ערבים. בין הגבירים התעורר ויכוח חשוב מאוד, לכבוד מי ניגן המנגן. מחוסרי המעש העלו טיעונים כבדי משקל, זה בכה וזה בכה, אך כמובן שלא הגיעו להכרעה. כל אחד טען שהוא עשיר יותר ומכובד יותר. לבסוף החליטו להתערב על סכום גבוה. ומי יכריע? רב העיר, ה"נודע ביהודה".
באותם ימים, חלק נכבד מפרנסתו של הרב היה מבוסס על 'טיפים' עבור דיני תורה שערך. בעלי הדין היו משלמים כל אחד 'פסק געלט', דמי פסק, שווה בשווה. ובכן, הלכו שני הגבירים אל הרב, שילשו בידו סכום נכבד, ושטחו את טענותיהם לפניו.
אמר להם ה"נודע ביהודה": "דעו לכם, אותו יהודי לא ניגן לכבוד אף אחד מכם. הוא ניגן לכבודי, שיהיה לי ממה לקנות צרכי שבת"…
כך גם בחלומו של פרעה. מי שיוצא נשכר בסופו של דבר הוא יוסף. הוא פותר את החלום, ומציע: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים".
פרעה אומר: בשבילי היה החלום. העם המצרי אומר: בשבילנו היה החלום. הקב"ה שוחק ואומר, כל החלום ושברו, הכל היה כדי להעלות את יוסף מהבור, להביא את יעקב ובניו למצרים, וכך הלאה, הכל על פי התכנית הסדורה שהתווה ה' יתברך.
(רבי אברהם צבי מרגליות שליט"א – נאה דורש)