כאשר הרב מבריסק זצ"ל הגיע לפרקו, הוא קיבל מחמיו העשיר נדוניה אדירה, שבאמצעותה הוא רכש בנין גדול בעיר ורשה. כשמחירי הדירות האמירו, יעצו לרב מבריסק למכור את הבנין. הרב מבריסק קיבל את העצה ונפגש עם מתווך יהודי, שהביא לו קונה פוטנציאלי שהיה מעוניין לרכוש את הנכס. אולם בשל סיבות שונות העיסקה לא יצאה אל הפועל.
כעבור זמן מה פרצה מלחמת העולם הראשונה, והרב מבריסק נאלץ להימלט מעירו. בתום המלחמה, מחירי הבתים הוסיפו להמריא, והרב מבריסק החליט שהגיעה העת למכור את הבנין. כשהרב מבריסק הלך יחד עם הקונים למשרדי הטאבו כדי להעביר עת הנכס על שמם, התברר כי המבנה כבר אינו רשום על שמו ואינו נמצא בבעלותו.
לאחר חקירות ודרישות, התברר כי המבנה נרשם בזמנו על שמו של המתווך היהודי, שניהל את המשא והמתן לפני המלחמה. הרב מבריסק הזמין את המתווך ושאל אותו כיצד התגלגלו העניינים ואיך יתכן שהבנין נרשם על שמו.
להפתעתו של הרב מבריסק הודה האיש במעשה הונאה: 'רב'ה, אני מוכרח להודות על האמת! זייפתי את חתימתך, העברתי את הבית על שמי, מכרתי אותו למישהו אחר והפסדתי את הכסף. האמן לי שאילו היה הכסף ברשותי הייתי מחזיר לך אותו במלואו. אני יודע שעשיתי מעשה אשר לא יעשה, אבל כרגע הדבר היחידי שניתן לעשות זה להלשין עלי למשטרה'.
למותר לציין כי הרב מבריסק לא העלה על דעתו למסור יהודי לשלטונות, וכך הוא קיפח את כספי נדונייתו ונותר בלא משענת כלכלית. התלמידים שלמדו אצל הרב מבריסק באותה תקופה, סיפרו כי מעשה הנוכלות השפיע עליו באופן קשה. הרב מבריסק לקח לליבו את הפסד כספי הנדוניה. אהבתו לא היתה נתונה למבנים בוורשה, אלא לחידושי הרי"ז הלוי על הרמב"ם ולביאורו על התורה. הרב מבריסק ידע שעכשיו כשריחיים על צווארו, תהיה לו פחות שלוה ופניות הדעת לעמול בתורה ולחבר את ספריו.
שנתיים חלפו והמאורע כמעט נשכח מליבות תושבי העיר. באחד הימים לאחר השיעור, פנה הרב מבריסק לתלמידיו ואמר בגילוי לב: 'זוכרים אתם את הדכדוך בו הייתי שרוי לפני שנתיים כשאיבדתי את הבנין שהיה בבעלותי?'
בעוד התלמידים תוהים מדוע רבם מזכיר את הנושא, נגע הרב מבריסק בכפתור חולצתו והכריז: 'האמינו לי שכרגע הדבר משפיע עלי כמו כפתור שנפל מהחולצה!'
'אבל רב'ה!' נרעשו התלמידים, 'איך זה יתכן? הרי בזמנו נגרמה לך עגמת נפש אדירה!'
'אומר לכם כיצד התמודדתי עם ההפסד. קיבלתי על עצמי ללמוד בכל יום בקביעות ב'שער הביטחון' בספר 'חובות הלבבות'. הספר שלא מש מידי במשך שנתיים השפיע עלי עמוקות. אם לפני שנתיים סברתי שעשיר הוא מי שיש לו בית דירות בוורשה, כיום אני יודע שעשיר הוא מי שמחובר בכל ליבו ל'שער הביטחון' ב'בחובת הלבבות".
שנים רבות לאחר מכן, כשהרב מבריסק התגורר בירושלים, הוא החזיק את 'כולל קדשים' והיה עליו לשלם את מילגות האברכים בכל ראש חודש.
באחד הימים הגיע אל הרב מבריסק יהודי עשיר מארצות הברית. העשיר פנה לרב מבריסק ואמר כי ה' זיכה אותו בממון רב, וברצונו להיות שותף במפעלו של הרב ולתרום עבור החזקת 'כולל קדשים'. העשיר ביקש להעניק לרב מבריסק לאלתר סכום גדול, שהיה בו כדי לכלכל את אברכי הכולל במשך מספר חודשים. אולם להפתעתו הרבה סירב הרב מבריסק לקחת את הכסף ונימוקו עימו.
'במשך כל החודש אני מתפלל לקב"ה שישלח לי את הכסף כדי שאוכל לשלם לאברכים את המילגות במועד. התפילות הנרגשות שאני נושא מחברות אותי לבורא יתברך ונוטעות בי אמונה וביטחון בקרבת ה'. אולם החודש הזה כבר שילמתי את המילגות לאברכים, בראש חודש שחל לפני שבוע. אם המשכורות של החודש הבא תהיינה בידי כבר עתה, אאבד את הקירבה לקב"ה שאני חש במשך כל החודש כתוצאה מהתפילות ומהדמעות. אם היית מגיע אליי לקראת ראש חודש, הייתי לוקח ממך את הכסף, אבל כרגע כשיש לפני עוד שלושה שבועות של תפילות חמות, הכסף רק יזיק לי וירחיק אותי מהבורא יתברך'.
(מתוך הספר 'לרומם')