כדי לחוש סיפוק מן הפסיעות שכבר צעדנו, עלינו להתבונן על מה שכבר עשינו: הנה, בבוקר זה זכינו להניח תפילין, אמנם לא הצלחנו לכוון בהנחתם כמו רבי חיים מבריסק, ואפילו לא כמו רבי חיים קנייבסקי… למען האמת, אפילו לא הגענו לחצי ממה שהם הגיעו אליו כשהניחו תפילין, אך אין להתעלם מכך שברוך ה', זכינו היום להניח תפילין!
גם היחס לתפילת שחרית צריך להיות דומה. אמת, לא בכל יום זוכה אדם להתפלל בנץ במנין הותיקין, אך אין להתעלם מכך שהוא כן זכה להתפלל במנין של השעה שבע, ולקרוא קריאת שמע בזמנה! וכי קלה היא בעיניכם?!… אין ספק שהוא עדיין לא הגיע לשלימות, אך כל עוד הוא חי ביכולתו להשלים את עצמו, לעלות ולהתעלות!
הדבר הגרוע ביותר הוא שאנו לא מרוצים מעצמנו, ולכן איננו שמחים בעבודת ה', אלא מתהלכים קודרים וחסרי סיפוק. ובכך אנו רק מרחיקים את עצמנו מלשוב אל ה' באמת.
לפני שנים רבות חלה מרן הרב שך זצוק"ל והוא עבר ניתוח. בעולם כולו נערכו תפילות רבות לרפואתו, וברוך ה', נענו התפילות, מרן עבר את הניתוח בשלום, והאריך ימים כשלושים שנה לאחר מכן.
בתקופת ההחלמה שלאחר הניתוח טיפלו בו צוות בית החולים כולו במסירות, אך אחות אחת בלטה במיוחד בהתמסרותה. היא הגיעה למיטתו מעבר לשעות התורנות הרגילות שלה, דאגה למלא את כל צרכיו, וכאשר השתחרר נשאה היא בעצמה את חבילותיו עד לרכב.
הרב שך ביקש להודות לה, ואמר: 'ברצוני לתת לך מתנה שתישאר לך לעולם, ולא תתבזבז… ולפיכך אני מבקש לתת לך את המתנה הבאה: הבחנתי שאת מעשנת, ועליך לדעת שהעישון אסור ומזיק ולא כדאי לך לעשות זאת'…
במשך רבע השעה הקרובה, עמד הרב שך והסביר לאחות, עד כמה גרוע העישון, עד שהוא הצליח לשכנע אותה, והיא הבטיחה לו שהיא מפסיקה לעשן…
כשראה הרב שך את רצינות הבטחתה אמר לה: 'כעת נתתי לך מתנה גדולה!', ונסע לביתו.
בתוך הרכב הסביר למלוויו: 'חייב אני הכרת הטוב לאשה זו, באמת הטובה הגדולה ביותר שאני מסוגל לעשות לה, היא לשכנע אותה לשמור תורה מצוות, אך יודע אני שהיא לא תשמע לי. כשראיתי שהיא מעשנת, הבנתי שהיא מעשנת גם בשבת, אילו הייתי אומר לה שאני רוצה לעשות לה טובה, ואני מבקש ממנה לא לעשן בשבת, היא לא היתה שומעת לי, כמובן, אלא רק מבטלת את הדברים שאומר לה, ואומרת: 'הדתי הזה'… אבל, ברגע ששכנעתי אותה בשם הבריאות להפסיק לעשן, היא תפסיק ממילא לעשן גם בשבת, ואם כך – גרמתי לה טובה גדולה!'.
אמנם, אותה אחות תמשיך לנסוע בשבת, ואף תדליק את האור כרגיל, רח"ל, אבל אפילו סיגריה אחת פחות בשבת, היא רווח עצום!!…
כזה צריך להיות אף יחסנו שלנו אל כל מעשה ומעשה שנעשה, אף אם הוא קטן וחסר משמעות לעומת כל מה שעלינו לעשות.
(ומתוק האור – אלול)