"וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו", (ל, י"ד).
"מין עשב טוב הריח ומכין אל התולדה, כמו שאמרו זכרונם לברכה על השום ושלכך היו אוכלים אותו בערבי שבתות. וכן היה מין הדודאים, או טוב ממנו" וכו'. (ספורנו)
מבואר בדברי הספורנו שהדודאים הם סגולה לזש"ק, ועי' ברמב"ן כאן שנראה כמסתפק בזה, וכתב וז"ל "אם הדבר אמת, הוא בסגולה בהם, לא בטבעם. אבל לא ראיתי כן באחד מספרי הרפואות המדברים בהם", (ועי' בספר "טעם ודעת", שם ביארנו טעם הסגולה ומשמעותה).
ובחזקוני כאן ביאר שדודאים הם תאנים, ומדבריו נראה שתאנים הם סגולה לזש"ק, אבל מדברי חז"ל (ב"ר ע"ב ב', וכן בזוה"ק) נראה שדודאים מין אחר הוא, ויש בהם ריח, כדכתיב הדודאים נתנו ריח.
ועיין עוד בתשובות והנהגות ח"ד סי' ר"ג, שם סידרנו סדר סגולות ועצות לזש"ק, ולהלן הבאנו חלק מהסגולות:
א] ראוי לבדוק המזוזות היטב, ויש נוהגין שאפילו אם המזוזות נמצאו כשרות מן הדין. משנים למזוזות מהודרות מאד שנכתבו על ידי סופר מפורסם וירא שמים, ואת המזוזות הקודמות מזכה לאחרים.
ב] יבדוק את התפילין, הן הפרשיות והן הבתים אם הם כשרים ומהודרים.
ג] יבדוק את הכתובה, שמצוי שהשמות אינם כתובים כראוי, וחסר כינוי שנקרא בו הבעל או האשה נקראת בו, ולפעמים יש טעות או חסרון בשמות האבות. וזהו סיבה שחסר ביניהם שלום בית, ולפעמים מונע בנים, וצריך כתובה אחרת כדין.
ד] כדאי לסדר ששני כהנים יזכירו את שמו לישועה לפני ברכת כהנים ויכוונו עליו בברכתם, שסגולת ברכת כהנים היא גדולה מאד, ויכוון כששומע ברכת כהנים על כך בכל ברכה, דהיינו יברכך בבנים ויחונך שהקב"ה יחון אותו בבנים, ושלום בבנים, שמבטיח שלום בביתו וכמו שדרשו חז"ל וראה בנים לבניך שלום על ישראל. וכן כל הבנים בברכת שים שלום. ואם הוא בחו"ל ישלם לשני כהנים בארץ ישראל בשביל שיזכירוהו. [וכידוע שהגר"ח מבריסק שלח להאור שמח שיכוון עליו בברכת כהנים, אף שלא היו באותו מקום].
ה] יאמר פרשת קטורת בוקר וערב מן הקלף בנגינות ובטעמים דוקא, וכל הברייתא יאמר במתינות.
ו] ישתדלו מאוד להרבות בהכנסת אורחים
ז] לאחר הדלקת נר שבת או אחרי נתינת צדקה תאמר האשה פרשת חנה שבספר שמואל.
ח] בימי השובבי"ם יצום הבעל עכ"פ פעם אחת כדי לתקן חטא פגם הב'.
ט] אם עשו כל אלו ולא הועילו ח"ו, יצומו ד' תעניות בימי החורף שהימים קצרים, ויקבלו התענית במנחה ויפרטו שרצונם לעבוד ה' ולזכות לבנים ויוושעו בעזהי"ת.
י] האר"י הקדוש אמר לאחד שלא היו לו בנים, שיזהר מאוד וגם יזהיר לאחרים על תוספת שבת בער"ש ובמוצ"ש.
(מקור: ביאורים והנהגות בראשית)
(מתוך כתבה נרחבת ב'לקראת שבת ויצא)