אני רוצה לספר לכם סיפור נורא ואיום, אותו שמעתי מפי בעל המעשה עצמו:
יש יהודי יקר תלמיד חכם חשוב בבני ברק, קוראים לו הרב אלכסנדר הופמן. (הוא הרשה לי להזכיר את שמו, הוא גר ברחוב בן יעקב בבני ברק). הוא היה אומר שיעור לפני שנים בישיבה בירוחם.
ירוחם זה עיר בלב מדבר. שם היה את הישיבה של רבי רפאל טיקוצ'ינסקי זצ"ל. בבוקר הוא היה אומר שיעור, אחה"צ הוא היה מגיע לישיבה ולומד כל פעם עם בחור אחר.
באותו יום שהסיפור קורה, הוא גמר ללמוד בשעה חמש ומשם הוא הלך הביתה. הוא מתאר לי, הבית שלי היה מהאחרונים ביישוב, מהחלון בסלון רואים נוף מדברי קסום… אני יושב שם בבית ומכין את השיעור, וכעבור כשעה פתאום אני שומע רעשים של מסוק טו טו טו טו… נבהלתי, אני מסתכל מהחלון, אני רואה מסוק צבאי באיזה עומק של קילומטר או שניים… מה קורה שם?
אני מסתכל ורואה, שאחרי שהוא נוחת בלב המדבר, אדם אחד (לא הצלחתי לראות מי זה מחמת המרחק), ניגש מרחוק ומדבר ומתעסק עם מישהו מהמסוק… וכעבור חצי שעה המסוק נוסק אל על והאדם צועד לעבר היישוב. ככל שהוא מתקרב הוא רואה שמדובר באדם משלנו, כיפה וחולצה לבנה… האיש מתקרב יותר, ואני מזהה אותו!
מה??? זה הבחור שלמדתי איתו היום?… מה? הוא מתנהג כבחור ישיבה ויש לו עסקים עם הצבא? זה לא מריח טוב, חייבים לדבר עם הצוות… הוא ממשיך לספר לי, בח…המשך כל אותו היום לא הייתי מרוכז, וכך הגעתי לישיבה לסדר מוסר ומעריב.
אני רק נכנס והבחור רץ אליי, הרב, קרה לי נס! אני לא יודע אם הרב שם לב, היום לא הייתי במקום… היה לי צורך דחוף להתאוורר, החלטתי שאני עושה הליכה במדבר. אני הולך קילומטר או שניים, ופתאום אני רואה שיח קוצני מדברי, סוג של קקטוס כזה, מעניין לראות… אני בודק אותו מכל הכיוונים, לראות מה זה ואיך זה, והחלטתי פתאום 'בוא ננסה לראות מה יש בפנים'… אני מנסה להוריד ענף, וכמובן נזהר מהקוצים הגדולים, אבל פתאום סיבוב לא נכון ואאחחח…
מיד אני מוציא את היד, אבל הרב מאוד דם מתחיל לזוב ממני, כמה שאני מנסה לעצור את הדימום זה לא מצליח…
מה עושים??? מה עושים??? ופתאום אני מתחיל להרגיש סחרחורת, אני מבין שהמצב לא פשוט… אני שעה כבר בשמש וכל כך הרבה דם שאני מאבד ועכשיו סחרחורת… גם אם אני יצעד לעבר היישוב רוב הסיכויים שבאמצע הדרך אני פשוט יתמוטט, ואני לבד לבד!!!
מה עושים??? אומר הבחור להרב הופמן… הבנתי, אין שום פתרון בדרך הטבע! אין! רק ה' יתברך, רק הוא יכול להציל אותי! פרצתי בבכי, בכיתי "ריבונו של עולם, אבא, אבא, רק אתה יכול להציל אותי"!!! התפללתי ובכיתי…
לא עוברות כמה דקות ופתאום רעש… טו טו טו טו מסוק צבאי נוחת!!! בלב המדבר!!! מטרים ספורים ממני!!!
אני דופק לו בחלון, והיושב בפנים מסמן לי – מה אתה רוצה?
אני מרים את היד, והוא רואה את הדם שנוזל… האיש במסוק יצא החוצה עם תיק עזרה ראשונה, חבש את ידי בצורה מקצועית ונתן לי לשתות… ואמר לי כך: בחורצ'יק קרה לך נס! אני קצין בכיר, וממש לפני כמה דקות אני מקבל איתות במכשיר הקשר שיש טלפון דחוף שמחכה לי, ידעתי על מה מדובר, אני רואה שאני מעל מדבר, לא מפריע לאף אחד אם אני ינחת כאן וינהל את השיחה ברוגע ובשקט… החלטתי שאני מבצע נחיתה וכך אוכל לדבר ביישוב הדעת ולקבל החלטות שקולות, ואחרי זה אמשיך בטיסה. אני נוחת ואתה דופק לי פה בחלון…
אמר אותו בחור להרב הופמן, חשבתי לעצמי מאיפה הקב"ה יציל אותי… אולי יגיע פה איזה ג'יפ או טרקטורון, אבל ככה ישר משמיים על זה לא חלמתי…
מסיים הגר"ש מילר: המסר הגדול לכולנו – כשיהודי קורא לקב"ה באמת, מתוך אמונה שלימה, אבא! אבא!!! רק אתה!!! תפילות כאלו, תפילות כאלו!!! עליהן נאמר 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת'…
(גיליון 'מי באר' – יישר כח לידידנו מזכה הרבים הרב ישראל מאיר אלטמן שליט"א)