אגרת מיוחדת מאת מרן ה'חזון איש' – שבעים שנה להסתלקותו – ט"ו חשון תשי"ד – תשפ"ד
•
מצות 'פדיון שבויים' מצוה גדולה ויקרה שבתורה, ומטבע הדברים כולם עוסקים בימים אלו, בכאבם של החטופים והשבויים, ובצורך להשתדל ולהתפלל לשיחרורם במהרה. לפני כשבועיים נוכח עם ישראל לראות כוחה של תפלה, כאשר נפתח פתח תקוה והצלה לאחת החטופות, באורח נסי ומופלא.
בהקשר זה נבקש להביא כמה שורות מתוך דברי רבנו אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, מרן החזון איש זיע"א, אשר יום היארצייט דיליה חל החודש – ט"ו במר חשון. שבעים שנה להסתלקותו.
הדברים הרי הם כעצה והדרכה פרקטית, מה הצעדים הנכונים שצריך לעשות, ומה תפקידם והתייחסותם של בני התורה בהקשר לאירוע שכזה, ונלקטו מתוך 'קובץ אגרות' (ח"ג אגרת סב). כל מילה יקרה מפז.
מאחר שלשונו של החזון איש גבוהה ועמוקה, והיא בבחינת מועט המחזיק את המרובה, הוספנו מעט מילות קישור קצרות, וכן הערות שולים עם תוספת הסבר, כדי להקל הבנת המילים הקדושות שנכתבו לפני למעלה משבעים שנה.
לא להתמהמה!
על דבר האמצעים להצלה – יש מקום עיון. והשקידה על־אתר להבריחם ולהוציאם משוביהם, הצליחה ביותר מהשתדלות רחוקות.
ובהיות שכוחותינו מצומצמות ואם מוציאים אותם במקום אחד, נחשכות במקום אחר – צריך לדון בקפידה יתירה על המטרה הרצויה .
המתפלל – הוא יותר מהמשתדל!
כמו בקנין הכסף והרכוש – אין ההשתדלות רק פרעון חוב , ו[לכן] חלילה לחשוב 'כוחי ועוצם ידי'. כן השתדלות הצלת נפש – רק מצוה, אבל [בד בבד] צריך לזכור, שאין בכוחנו לעשות מאומה. רק במעשינו אנו מעוררים שערי רחמים שמעשה ידינו יכוננו [יבססו וישיגו] את המבוקש. ומי שמתפלל ומרבה תחנונים על ההצלה – הוא פועל יותר מהמשתדל.
אך הדבר צריך שיקול , דבמקום דההצלה פשוטה במעשה, הרי הוא עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'. ומי שרואה אדם טובע בנהר – ויכול להצילו ואינו מציל, ועומד להתפלל שינצל, הרי זה שופך דמים .
אבל אם אין בידו להציל, ואינו מתפלל על הצלתו – הרי זה מונע מלהציל! [ו]אף שיעשה השתדלות להצלה – לא מפני שמקוה להציל, רק רדוף אחרי רחמי לב . וכבר אמרו חז"ל (מגילה טז, ב) גדול תלמוד תורה – יותר מהצלת נפשות , ואלמלא דוד עוסק בתורה, אין יואב על הצבא .
כל העם – הוא כגוף אחד
עוד ממשיך מרן החזו"א, במתק לשונו הזהב: "וכשם שאברי האדם מתחלקין לפעולותיהן, עין רואה ואוזן שומעת וידים עסקניות, כן העם כולו הוא כגוף אחד ואישים נפרדים בו, וכל איש צריך למלא תעודתו . ואם היו בני תורה עמלים בתורה לאמיתתה, היו מצילים ילדים הרבה ואנשים רבים, מהרהורי עבירה וכפירה וכיו"ב בשפע קדשם, בהשתפך רוח טהרה בעולם. ובסביבות בעל תורה אמיתי – הדבר ניכר לעינינו השפעה מרובה על אנשים הרבה, מה שכל השתדלות מעשית לא תשיגנה . וכמו כן יש רשמים על הרחוקים, שאין עין הרואה מרגשת בם לדקותם".
•••
סיכומו של דבר, העולה מדברי רבנו החזון איש, כי נער העושה בימים אלו את תפקידו ומתפלל על הצלת עם ישראל, אברך שיושב ושוקד על תלמודו, הרי בזה הם משפיעים שפע הצלחה למען הצלת והוצאת השבויים, לא פחות מהממונים שהתמנו לטפל בסוגיא זו!
נזכור זאת בדרכנו אל בית המדרש, ביושבנו מול הספר והגמרא, להבין את גודל השעה ותוקף המשימה והתפקיד. לעמוד היטב על משמרת התורה, ולהתחזק בעסק בה ובתפילה, למען הצלת ישראל, ופדיון השבויים והאסורים בחושך, שיצאו מצרה לרווחה, מאפלה לאורה ומשיעבוד לגאולה במהרה לעבודתו יתברך. אכי"ר.
*ישר כח להרב יהושע כהן, על מסירת הדברים לזיכוי הרבים, תשוח"ח לו.