יעקב א. לוסטיגמן
לפני כמה שבועות הבאנו ב'לקראת שבת' את חלקה הראשון של השיחה המרתקת שזכינו לשמוע מפיו של הגאון הגדול רבי נפתלי צבי רוטנברג שליט"א, רב ואב"ד קאסן בית שמש, ומי שהתפרסם כמומחה בהלכות כתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות, וגם פועל גדולות ונצורות כדי להגביר ולחזק את הפיקוח וההכוונה, על מנת להביא למצב שבו כל יהודי באשר הוא יוכל לקנות סת"ם בלי שום חשש לכשרות של המזוזה או פרשיות התפילין. השבוע אנו מביאים צרור עובדות וסיפורים ששמענו מפיו באותה השיחה, וגם את המסקנה שהרב שליט"א מבקש להסיק מהם:
"כשפתחתי את בית המדרש שלנו, כאן בבית שמש, לא היה לי בתחילה ספר תורה, ולכן פניתי לאחד מבתי הכנסת הוותיקים בירושלים, שהיתה לי היכרות קרובה עם האחראים שם, ושאלתי אם הם יכולים להשאיל לי ספר תורה, עד שאזכה בסייעתא דשמיא להכניס ספר תורה משלנו לבית הכנסת.
"השיבו לי האחראים שבוודאי, בשמחה רבה, יש להם כמה וכמה ספרי תורה, יותר ממה שהם צריכים באופן שוטף, וישמחו לתת לי ספר אחד לתקופה.
"ואכן, נתנו לי ספר ישן, שכבר קראו בו עשרות שנים בציבור. הספר עבר כמובן בדיקות לאורך השנים לוודא שהוא נשאר בכשרותו.
"את בית המדרש פתחנו בחג הפסח, וקראנו בספר את כל הקריאות של החג ושל השבת לאחריו, אבל שבועיים אחרי, כשהגיעה שבת פרשת 'מצורע', הוצאנו את הספר, קראו לכהן ראשון, ולאחר שהוא אמר 'ברכו' ואת הברכה הראשונה, החל ה'בעל קורא' לקרוא, ומיד נעצר… 'זאת תהיה תהיה המצורע'.
"במקום 'זאת תהיה תורת המצורע', היה כתוב פעמיים 'תהיה', והמילה 'תורת' לא היתה קיימת! כלומר, ספר התורה מעולם לא היה כשר, מהרגע הראשון שהוא נכתב היה זה ספר פסול. עשרות שנים כבר השתמשו בו, הוא כבר 'עשה את שלו', והועבר אחר כבוד לשורה הפנימית של ספרי התורה בארון הקודש הישן. השימוש העיקרי שלו היה לצורך ההקפות בשמחת תורה, ולהשאיל אותו לאחרים במקרה שנפתח בית כנסת חדש, שצריך ספר לכמה חודשים… נאלצנו ללכת לבית כנסת אחר, בקרבת מקום, כדי לקרוא בתורה".
הסיפור הזה, שמספר לנו הגרנ"צ רוטנברג שליט"א, אומנם בדידו הווא עובדא, אבל למרבה הצער לא מדובר במקרה חריג במיוחד.
"לא מזמן היה כאן רב חשוב מלונדון, הגאון רבי אריה וייס, רב דחסידי ויזניץ בלונדון ותלמיד של מרנא בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל. כבר שנים רבות שהוא מתעסק בנושא של כשרות הסת"ם, וכשהוא היה כאן בביקור האחרון שלו בארץ, הוא ביקש לבוא אלינו ולדבר על הנושא היקר ללבו, לאחר ששמע שאנחנו עוסקים בה ושבאחרונה גם עשינו 'מהפכה' של ממש בתחום בבית שמש ובמקומות נוספים.
"סיפר לי הגר"א וייס, שבתקופה האחרונה הגיע יהודי אמריקאי ללונדון, לאחר שפיתח תוכנת מחשב חדשה לבדיקת ספרי תורה. כמובן שגבאי בתי הכנסת לא מתלהבים מהרעיון לשלם עבור הגהה של ספרי התורה סתם כך כי מישהו בא והציע להם, ולכן אותו יהודי אמריקאי התחכם והציע להם הצעה מיוחדת.
"אם ספר התורה יימצא כשר", אמר היהודי האמריקאי, "אתם לא תשלמו לי אפילו פאונד אחד. אבל אם אני מוצא פסול בספר התורה, תשלמו לי 500 פאונד. וכי לא שווה לכם לשלם סכום של 500 פאונד כדי להינצל מקריאה בספר תורה פסול רח"ל?".
"רבים מהגבאים שיתפו פעולה ונתנו לו לבדוק את ספרי התורה. מספר הגר"א וייס שליט"א, שרוב ספרי התורה נמצאו פסולים… רוב ספרי התורה!!! הוא הזדעזע מזה מאוד ובא לכאן כדי לשאול מה אפשר לעשות כדי להרים את רמת הכשרות של ספרי התורה, וכמובן גם של התפילין והמזוזות.
"אמרתי לו, אתם בוודאי יודעים שאם המחשב לא מצא פסול, זה לא אומר שספר התורה אכן כשר. רבים הם המקרים שגם אחרי בדיקת מחשב נמצאו פסולים שהמחשב לא הצליח לזהות אותם. ולכן, זה שספרי תורה רבים לא נמצאו פסולים, עדיין לא מעיד על כך שהם כשרים.
"זה המקום להרגיע את הציבור. יש לנו פסיקה מקובלת שגם אם ספר התורה פסול חלילה, הברכות שבירכו לא היו לבטלה, ויוצאים ידי חובה. אבל זה בדיעבד גדול, ולכתחילה בוודאי שצריכים שספרי התורה יהיו כשרים, ולאורך כל הדורות התאמצו מאוד בעניין הזה".
**
"לא מכבר, הוזמנתי לאסיפה של רבנים בבית עילית, שם דיברו על הנושא הזה של כשרות הסת"ם", מוסיף הרב רוטנברג שליט"א. "אמרתי לרבנים שם, שזה באמת קשה להוציא את זה מהפה, אבל שידעו שכ-50 אחוז מהסת"ם שבשוק פסול! כ-25 אחוז כשרים בדיעבד, ורק 25 אחוז כשרים לכתחילה.
"אגב, המנהג הוא שלא לומר על ספר תורה שהוא פסול, אומרים עליו שהוא 'לא כשר', בדרך של כבוד. אבל כשמדברים באופן כללי על הנושא, ולא על ספר תורה ספציפי, אני חושב שכן צריכים לומר דברים כהווייתם, כדי שהציבור והרבנים יתעוררו לשים לב על חומרת העניין.
"בא אלי אחד מהרבנים שהשתתפו באותה אסיפה, ואמר לי שהוא מתקשה לישון בלילות אחרי ששמע מה שאמרתי. הוא לא יכול להאמין שכל כך הרבה ספרי תורה תפילין ומזוזות שנמכרים על ידי יהודים חרדיים, אינם כשרים.
"אמרתי לו, הלוואי ואני טועה. הלוואי! אבל מי שמכיר את התחום, יודע שזו אמת לאמיתה, ועל זה כל לבב דווי!".
שאלנו את הרב שליט"א, איזה פתרון אפשר למצוא לעניין זה, הרי גם אם כל הסופרים ילמדו חזור ושנן את ההלכות וייבחנו עליהן מדי שלוש שנים, זה עדיין לא יכול למנוע מהם טעויות אנוש כמו כתיבה של מילה פעמיים, מתוך חוסר שימת לב, כמו הסיפור שאירע בבית מדרשו של הרב.
"כמובן שהנושא הזה של אותיות או מילים שחסרות או מיותרות, זה לא עניין של הכשרת הסופרים", מאשר הרב, "אבל זה כן עניין של בחירת מגיהים ושיטת התשלום שלהם".
הרב שליט"א מסביר את דבריו: "המנהג היום הוא שכל מי שרוצה להגיה, לומד את התחום, נבחן על צורת האותיות ולאחר שהוא מקבל אישור הוא נכנס לתחום ומשמש כמגיה.
"הבעיה שלא כולם מתאימים לזה. נכון שמגיה צריך לדעת את צורת האותיות ואת ההלכות השונות, זה מאוד חשוב, אבל לא פחות מכך חשוב שתהיה לו התכונה הבסיסית שיש למגיהים, שהעין שלהם קולטת את הטעויות ואת הבעיות. זה עניין של תכונה, כמו שלא כל אחד יודע לנגן או לצייר, לא כל אחד יכול לתפוס טעויות.
"כמו שכל אחד שמזמין אורגניסט לנגן בחתונה של בנו, מוודא קודם שהלה אכן יודע לנגן, זה צריך להיות הבסיס היסודי ביותר של העניין, לוודא שלמגיה שבדק לך את המזוזה יש את הכישרון הזה, של תפיסת טעויות.
"יש הציעו שהעניין תלוי בתשלום שמשלמים למגיהים. כיום מקובל שמגיה מקבל סכום קבוע, שני דולרים למזוזה פחות או יותר. כמובן שאם הוא רוצה להתפרנס בכבוד, הוא לא יכול לבדוק ארבע מזוזות בשעה, כי אז הוא יישאר עם 30 שקלים לשעה. כבר עדיף להיות שומר קישואים…
"מצד שני, אם ניתן למגיה עשרה דולרים למזוזה, מי אומר לנו שהוא יסתפק -40 דולר לשעה, אולי כשהפיתוי יהיה גדול כל כך, הוא דווקא יזרז את העבודה כדי להספיק יותר?
"מעבר לכך, שיטת התמחור הזאת אינה הוגנת. יש מזוזות 'חלקות' שבאמת אפשר לבדוק אותן מהר יחסית, ויש מזוזות יותר 'מורכבות', שהבדיקה שלהן מצריכה יותר עיון, מסיבות כאלו ואחרות שלא תמיד קשורות לשאלות בכשרות המזוזה.
"לכן שמעתי מכמה אנשים, שמציעים לקבוע שהמחיר יינתן לפי משך העבודה. כל שעת עבודה שווה כך וכך, בחלוקה לדקות זה יוצא כך וכך לכל דקה, המגיה יבדוק וידווח כמה זמן נמשכה הבדיקה ובהתאם לכך הוא יתוגמל.
"כמובן שבסופו של דבר חייבים לסמוך על המגיה ועל יראת השמים שלו, אנחנו לא יכולים לשבט רובוטים שלכולם יש מידת יראת שמים שווה, אבל אנחנו כן יכולים לבנות את השיטה באופן כזה שהיא תוביל למצב שבו מגיה עם יראת שמים יוכל לעבוד בצורה יסודית, ולא יתפתה להמעיט בהשקעתו בעבודה, וכך נזכה את עם ישראל במזוזות מהודרות ובעיקר כשרות יותר…".
**
"לפני כשנה הייתי באמריקה", מספר הרב, "וגם שם עסקתי כמובן בעניין זה של הסת"ם וכשרותו, הסתובבתי שם בכמה מדינות ונפגשתי עם רבנים רבים לחזק את הטעון חיזוק.
"אחד הרבנים שנפגשתי איתם היה הגאון רבי משה קסלר שליט"א, דיין במונסי, שסיפר לי שלפני תקופה הם נתנו 15 ספרי תורה להגהה, וגילו ששבעה מתוכם היו פסולים!
"תקופה לאחר מכן הגיע יהודי ואמר שהוא רוצה לתרום ספר תורה חדש. הוא שילם כסף רב לסופר מומחה שיכתוב ספר תורה מהודר, וכעת הוא רוצה להכניסו לבית המדרש עם אירוע מפואר לכבודה של תורה.
"הודיע לו הרב קסלר שיש לו דרישה. הוא דורש סכום של 7,000 דולרים כדי לקבל את ספר התורה לבית המדרש. התורם השתומם, מה זאת אומרת? למה צריכים לשלם לבית הכנסת שיסכים לקבל את ספר התורה?
"השיב לו הגר"מ קסלר תשובה מאוד פשוטה: אני רוצה למסור את ספר התורה להגהה יסודית!
"התורם ניסה להתמקח, הרי הסופר שכתב את הספר, כבר שלח אותו למגיה שעבר עליו מרישא ועד גמירא ומצא אותו כשר ומהודר, למה צריכים עוד הגהה ועוד כזאת הגהה יקרה?
"אבל הרב קסלר – רוח אחרת היתה עמו. הוא ידע את מה שכולנו יודעים, שהמחיר שמשלמים כיום למגיה של ספרי תורה זה שלושה דולרים לעמוד! בספר תורה יש 245 עמודים, כלומר כ-735 דולר לבדיקת ספר תורה שלם. זה צחוק! בדיחה! זאת עבודה שצריכה להימשך מספר שבועות ובשקלים זה יוצא בין 2,500 ל-3,000 שקלים.
"הסביר הדיין לתורם. הרי כבר שילמת 60 או 70 אלף דולרים עבור כתיבת ספר התורה, אתה גם תעשה חגיגה גדולה בעלות של עוד 30 או 40 אלף דולרים, כלומר יש כאן בהשקעה של 100 אלף דולרים, וייתכן שכל ההשקעה הזאת היא לשווא! לא רק שלא הועלת אלא שאתה מכשיל יהודים בכך שספר התורה שלהם פסול רח"ל.
"לעומת זאת, אם תשלם 7,000 דולרים עבור הגהה רצינית ויסודית, אתה מציל את כל ה-100 אלף דולרים, ודואג לוודא שההשקעה אכן תשתלם!".
**
לסיום השיחה, אנחנו תוהים האם ניתן להביא לשינוי של ממש בעניין? והגרנ"צ רוטנברג שליט"א אומר שבטוח שהדבר אפשרי: "הכל עניין של השקעה ושימת לב. כרגע אנחנו עשינו מה שאפשר מבחינת הצד שלנו, הרבנים, תמיד אפשר לשפר ולהוסיף, אבל עכשיו זה נמצא בעיקר ביד של הציבור.
"כל יהודי שקונה מזוזה צריך לשאול את הסופר אם יש לו תעודה, לא להתבייש, לא להתבלבל ולא לפחד. גם אם הוא גיס שלך, אם הוא רוצה למכור לך מזוזה בלי שיש לו תעודה, תברח ממנו. הרי אם הוא היה מגיש לך מנת עוף בהכשר שאינו מקובל אצלכם לא היית אוכל, נכון? על אחת כמה וכמה כשמדובר בעוף שאין לו שום הכשר! כך גם המזוזה – אם אין לה שום הכשר, אם לסופר שכתב אותה אין תעודה, ממערכת רצינית שבודקת ובוחנת את הסופרים במבחן רציני, לפחות פעם אחת בשלוש שנים, כפי שהנהיג מרנא בעל ה'שבט הלוי' זיע"א.
"אם אין לו תעודה, אל תקנה אצלו! חד וחלק. רק ככה נוכל לשנות את המצב ולהביא לכך שלכל יהודי יהיו תפילין כשרות, ובכל בתי ישראל תהיינה קבועות מזוזות כשרות שיצילו אותנו מכל מרעין בישין וישמרו עלינו מכל רע, בכח התורה הקדושה".