מעשה פלא, מחזק מאד, (עם תובנות אקטואליות) מספר אחד מיקירי קרתא רכסים, הרב א.א. שליט"א.
שנה שעברה, ב'בין הזמנים' של אב תשפ"ב – השכרתי את דירתי למשפחה מירושלים.
הרבה מבני היישוב מכירים את ההתארגנות של 'לפני ההשכרה', שזה אומר לעשות 'פסח' בכל הבית, מלבד הפרסום בעיתונות או תיווך, שזה המון המון טלפונים, תמונות מיילים וכו' וכו'.
בקיצור, הרב א.א. ורעייתו סגרו עסקה עם משפחה מירושלים, על 5 לילות – תמורת 1500 ₪ ללילה, כאשר בימים האלו הוא השכיר דירה בחיפה במחיר של 600 ₪ ללילה. נשאר רווח של 900 ₪ ללילה ־ 5 = 4500 ₪. לא רע בכלל.
הרב א.א. ורעייתו וכל משפחתם עבדו שלשה ימים "פרך" – לנקות, לסדר, לתקן, לצבוע, לכבס, וכו' וכו', עד שהגיע היום המיוחל, הם עזבו את הבית השאירו מפתח ב'ארון חשמל' [או מתחת לשטיח, מה שבטוח – במקומות שאין סיכוי יחשבו עליהם…] ונסעו לחיפה.
כעבור שעה המשפחה מירושלים הגיעה לדירה המצוחצחת והנקיה ברכסים, אבל כנראה שהם היו אנשים לא רגילים… [ולצערינו יש כאלו] הם התקשרו בצעקות איומות לבעל הדירה ההמום, והתחילו לצעוק עליו, שיש להם בן שמפאת מידותיו הרחבות הוא צריך מיטה מיוחדת ולא מיטה של 'ילדים'. עוד הוסיפו שהאבא נכה ולא יכול לעלות לקומה השניה. [זו היתה דירה המתפרשת על פני 2 קומות], ושרואים נוף רק מהמרפסת, ולא מהחלון של השירותים וכדו', ועל כולם ביישו והכלימו אותם שה'מצעים' עם ריח לא נעים – למרות שהם יצאו מהכביסה כמו חדשים.
הרב א.א. נסע במיוחד מחיפה לרכסים – לראות על מה המהומה, ולנסות לדבר איתם, הוא הגיע לדירה, הבית כולו היה נראה כמו ג'ונגל, האבא ה'נכה' – רקד בסלון הבית. [כנראה שהיה 'מופת' גדול…] לגבי הילד בעל המידות הרחבות שצריך מיטה מיוחדת, הרי הם לא הודיעו על כך מראש, וגם ראו תמונות של הבית והמיטות שנמצאות בו, ובנוסף היו אמורים להבין שבמשפחה רגילה יש רק חדר הורים אחד. וכן שאר ה'בעיות' התבררו כלא רציניות ולא אמיתיות.
אם המשפחה המתארחת התחילה לצעוק על הרב א.א. צעקות איומות, – בקיצור "נפילה קשה ביותר עם משפחה לא מתאימה בכלל.
האברך המספר, שהינו אברך עדין ביותר, אמר לי: עמדתי לאבד עשתונות, ולקום וללכת עם הכסף (הם שילמו מראש). אבל התגברתי על עצמי בכוחות גדולים, התקשרתי לרב ושאלתי אותו 'מה עושים'?
הרב ענה לי שלמרות שאני צודק, תמיד כדאי לוותר – ולא מפסידים מוויתורים.
"אין אדם שומע לי – ומפסיד"!!!
ממשיך האברך: מלבד ההפסד הכספי שנגרם לי מהחזר כל הכסף, אני הייתי צריך להתמודד עם הדירה ששכרתי בחיפה – בשביל שאוכל לשהות בה, ועכשיו אני עם דירה ריקה ברכסים.
התקשרתי לבעל הדירה, וסיפרתי לו את כל הדברים, הוא היה אדיב ונחמד, ואמר לי שהוא צריך סייעתא דשמיא באיזה עניין, ולכן הוא מוכן לוותר לי על הכסף של שאר הימים, הוא החזיר לי את התשלום כולו, חוץ מהיום הראשון, בו היינו בדירה.
חזרנו הביתה לרכסים, ופשוט בכינו, איזה עגמת נפש, איזה עבודה עצומה לשווא, איזה מילים פוגעניות, וכו' וכו'.
בשעה 23:15 (!!!) מצלצל הפלאפון, על הקו משפחה מירושלים, שכונת 'בית וגן' היוקרתית, הם רוצים להחליף איתנו דירה, הם יהיו ברכסים, ואנחנו נהיה בדירה שלהם בירושלים – וכיון שאנחנו גרים באיזור הצפון האטרקטיבי, הם יוסיפו לנו הפרש בעבור כל לילה 1000 ₪ !!!
מצויין, בטח, בשמחה!
ארגנו חיש את הבית, ונסענו למחרת לירושלים בששון ובשמחה. גם הרווחנו דירה ענקית ויפה במרומי ירושלים, במקום הדירה בחיפה שהיתה בבניין ישן עם ריח לא כ"כ נעים, וגם הרווחנו נטו ללילה 1000 ₪, ולא 900 ₪. גם שאר הימים שהיו פנויים ב'בין הזמנים' נתפסו בסייעתא דשמיא גדולה.
מה למעשה?
מסיים האברך את סיפורו, בשני תובנות אקטואליות.
א. מוויתור רק מרוויחים.
וידוע משפט שמרן הגראי"ל שטינמן היה אומר תמיד, "מעולם לא ראיתי מוותר מפסיד"…
ב. את העסקה הראשונה, עם המשפחה הבעייתית, סגרתי בזמן ה'סדר', במקום ללמוד, התעסקתי זמן רב עם המשפחה הזאת. ובורא עולם אמר לי [כביכול] "אתה חושב שאתה יכול להסתדר לבד, במקום לשמוע בקולי וללמוד, אתה עושה עסקים? בא תראה איך נראה עסק בלי סייעתא דשמיא"…
לא שמעתי בקול ה' – והפסדתי.
אין אדם שומע לי – ומפסיד. ('דברים רבה').
ניתן לקרוא בשני אופנים, אין אדם שומע לי ומפסיד. כלומר: כאשר אדם שומע בקול ה' – הוא לא יפסיד.
וניתן לקרוא כך: אין אדם שומע לי – ומפסיד. כאשר אדם לא שומע בקול ה' יתברך, הוא מפסיד!!!
א' גוטע בין הזמנים לכולם, ולא לשכוח להיות מענטשים [בני אדם] ולקדש שם שמים בכל דרכינו והליכותינו…
(ע"פ 'מי באר')
מקסים מאד מחזק!
תודה רבה על התכנים המחזקין והמענינים