דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע שלח או אז שאל אותי הרבי שאלה ישירה: "כבר יש לך ילדים?". הייתי המום, מהיכן ידע לשאול שאלה בנושא שהכי הציק לי וכאב לי באותה העת, וכמובן השבתי לו שאין לי ילדים. נענה הרבי ואמר לי דבר פלא של ממש: "יש לי בכיס ילד בשבילך, תיכנס אלי באמצע השבוע ואני אברך אותך בילד!".

או אז שאל אותי הרבי שאלה ישירה: "כבר יש לך ילדים?". הייתי המום, מהיכן ידע לשאול שאלה בנושא שהכי הציק לי וכאב לי באותה העת, וכמובן השבתי לו שאין לי ילדים. נענה הרבי ואמר לי דבר פלא של ממש: "יש לי בכיס ילד בשבילך, תיכנס אלי באמצע השבוע ואני אברך אותך בילד!".

איש הציבור הרב משה אירום, בסיפורים ייחודיים ומרתקים על הקשר שלו עם כ"ק מרן האדמו"ר הבבא מאיר אבוחצירא זצ"ל, וכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל
ט' סיון תשפ"ג
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

אליעזר (לייזר) רוט

"במראה אליו אתודע"  (יב ו)

אחד מוותיקי העוסקים בצרכי ציבור באמונה באשדוד, הוא הרב משה אירום, שמסדרונות העירייה נהירים לו כשבילי דרובע ג' בו הוא מתגורר, ושכבר עשרות שנים שהוא מתרוצץ בין הפקידים, מגיש טפסים, ממלא בקשות, מזרז הליכים, וכל זאת בלי שביקש מעולם תמורה כלשהי עבור מעשיו.

אבל מעבר לעיסוק בצורכי ציבור באמונה, מחזיק הרב אירום בזכרונו סיפורים מדהימים שבהם נטל חלק בעצמו, במסגרת הקשר ההדוק שהיה לו עם האדמו"ר המקובל רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל, בנו של מרן הבבא סאלי, וכן עם האדמו"ר בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל שהתגורר באותה השכונה בה הוא עצמו מתגורר, רובע ג' באשדוד.

"עוד לפני שהתחתנתי היה לי קשר עם ה"בבא מאיר", מספר הרב אירום, "למעשה, ההיכרות הזאת עם הצדיק הפלאי הזה, היתה גורם שהשפיע עלי מאוד לבוא ולהתגורר באשדוד.

"זכיתי שהוא קירב אותי מאוד, הוא ממש סיפר לי סיפורים והיה מדבר איתי לפעמים זמן ממושך מאוד. הגאונות שלו היתה מופלאה, הוא היה בקי בכל חדרי התורה, ואולי לא רבים יודעים אבל הוא היה בקי מאוד בספרי החסידות, לא היה ספר חסידי שהוא לא הכיר אותו מכריכה לכריכה, כולל שנת ההוצאה לאור, המהדורות, תולדותיו של הצדיק שחיבר את הספר, ומי היו תלמידיו ועוד ועוד. הוא היה מחובר מאוד מאוד לעולם החסידות, וכך גם בנו ממשיך דרכו האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א שגם אליו אני נוסע פעמים רבות וזכיתי להיות קרוב אליו.

"מעניין לציין שפעם באתי אל רבי מאיר זצ"ל, והוא סיפר לי סיפור על ישועה שהוא עצמו פעל ליהודי מסוים. אני הבנתי שהוא לא סתם מספר לי את הסיפור, ויש לו בזה כוונה כלשהי. הרי הענווה שלו היתה מופלאה, אין שום היגיון שהוא יספר לי על ישועה שהוא עצמו פעל עבור מישהו.

"החלטתי להיות ישיר, שאלת את רבי מאיר, למה הרב מספר לי את זה? והוא גם ענה לי תשובה ברורה: "על ידי סיפור הישועה הזאת, אני רוצה להמשיך ישועה נוספת למישהו אחר".

"נצרתי את הדברים בלבי, ולימים אחרי שרבי מאיר כבר נפטר, נסעתי לנהריה לבנו רבי דוד שליט"א, ושוחחתי עמו, והנה גם הוא סיפר לי איזה סיפור על ברכה שהוא בירך מישהו ושהיא אכן עזרה ופעלה… עכשיו כבר ידעתי את ההסבר… אמרתי לרבי דוד, נו, אני יודע, האבא של הרב כבר אמר לי שכשמספרים סיפור ישועה, אפשר להמשיך על ידי זה עוד ישועה אחרת… נענה רבי דוד ואמר לי שהמקור לזה נמצא בספר 'נועם אלימלך' לרבי אלימלך מליזענסק זיע"א…".

**

פעם אחרת הגעתי לביתו של רבי מאיר. איש לא היה בבית מלבדו, נקשתי בדלת ונכנסתי, ורבי מאיר ישב על מיטה, הוא הבחין בי ואותת לי בניד ראש שאני יכול לשבת ממולו.

ישבתי שם בשקט, והוא היה מרוכז מאוד, ממש תפוס שרעפים ושקוע במחשבות מעמיקות הרבה מאוד זמן.

היתה זו תקופה קשה מאוד מבחינה ביטחונית. הסורים הציקו לישראל במלחמת ההתשה, ואם בעבר חיל האוויר הישראלי יכול היה לתקוף יעדים, באותה העת הצליחו הסורים לרשת את דרום לבנון ב-19 סוללות של טילי SA-6, שהיו מפילים מטוסים ישראליים רח"ל. השיא היה בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, אז הם הצליחו להפיל רבים ממטוסי חיל האוויר, חלק מהמטוסים הופלו בקרבות אוויר – אוויר מול מטוסים סוריים, אבל רובם הופלו על ידי טילי SA-6 שנורו מהקרקע.

בכל אופן, ישבתי מול רבי מאיר זמן רב בלי לזוז. איבדתי את התחושה כמה זמן זה לוקח, הבנתי שקורה פה משהו גדול מאוד, ומיד לאחר מכן לא יכולתי לזכור אם זה לקח חצי שעה, או אולי ארבע שעות. לא ידעתי לומר כמה זמן זה היה.

רבי מאיר החזיק בידו מניפה, ומדי פעם הניף בה, כדי להפיג מעט את החום ולקבל משב רוח מרענן. אבל הוא לא דיבר מילה, אפילו לא מילה אחת.

פתאום הוא חבט בידו על המיטה: "ניצחנו אותו! ניתחנו אותו! לך תביא מהמטבח בקבוק מאחיה עם שתי כוסות בבקשה".

הלכתי למטבח, הבאתי בקבוק ערק מזגתי שתי כוסות ושתינו 'לחיים', אבל לא העזתי לשאול על מה השמחה הגדולה ואת מי בדיוק ניצחנו.

באותו ערב הגיעו חדשות מסעירות מהזירה הלבנונית. התברר שבאותן שעות התנהל מבצע 'ערצב 19'. זמן מה קודם לכן נרשמה פריצת דרך טכנולוגית שהוביל יהודי חסידי מבני ברק, בשם הרב מנחם קראוס, כמדומני שאמרו אז שהוא חסיד ערלוי. הוא בנה תוכנה לניהול הקרב לאחר שהצליחו לפצח את שיטת הפעולה של הרדאר הרוסי שהפעיל את סוללות הנ"מ הסוריות בלבנון, ובאותן שעות המריאו 90 מטוסים ישראליים למתקפה נרחבת שבהמלכה הושמדו בו זמנית כל סוללות הנ"מ הסוריות בלבנון, 19 סוללות במספר. הסורים כמובן לא ישבו בחיבוק ידיים, הם הזניקו כח של כ-60 מטוסי קרב שניסו להפיל את המטוסים הישראליים, ובמשך שעות ארוכות התנהלו קרבות אוויר קשים במיוחד בשמי לבנון.

התוצאות של המבצע היו מדהימות בכל קנה מידה, ועד היום לומדים אותו בכל בית ספר צבאי ברחבי העולם. בקרבות הופלו לא פחות מ-23 מטוסים סוריים, הושמדו כל סוללות הנ"מ שלהם, ואילו המטוסים הישראליים שבו כולם לבסיסיהם בלי שום פגע, כל הטייסים חזרו בשלום ואל נגרם שום נזק. זה היה אחד המבצעים המזהירים ביותר, ואני בעיניים שלי ראיתי שהחפ"ק האמיתי של המבצע הזה היה בבית הקטן ברובע ב' באשדוד!

 

**

 

לצערי הרב לא זכיתי להסתופף שנים רבות בצלו של רבי מאיר, כי הוא על למרום, בחול המועד פסח תשמ"ג. הייתי אז אברך צעיר, כשנתיים וחצי אחרי החתונה, ועוד לא היו לי ילדים. ביקשתי מרבי מאיר ברכה כמה וכמה פעמים והוא הבטיח לי שאני איוושע בקרוב, אבל ההגדרה 'בקרוב' היא קצת חמקמקה…

עבר קציר, כלה קיץ ועדיין לא נושענו, ובאותה תקופה, בסביבות חג הסוכות הייתי אצל בנו רבי דוד שליט"א, ואמרתי לו, שהאבא הבטיח לי שאזכה להיפקד בקרוב, אבל אולי הרב יגיד לי מה זה נקרא בקרוב??? רבי דוד בירך אותי ונתן לי תאריך, וכדבריו אכן היה.

זמן קצר לאחר מכן הגעתי באחת השבתות של חודש חשוון אל הרבי בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל, שהתגורר במרחק של כרבע שעה הליכה מביתי.

הרבי מפיטסבורג ראה אותי ושאל אותי היכן אני מתגורר. אמרתי לו, כאן באשדוד, מרחק של רבע שעה הליכה לכל היותר… שאל הרבי כמה זמן אני כבר מתגורר כאן והשבתי שלו שמזה כשלוש שנים. הוא הסתכל עלי בפליאה גדולה ואמר לי "אברך חסידי גר כאן באזור ולא נכנס אף פעם לבקר???".

או אז שאל אותי הרבי שאלה ישירה: "כבר יש לך ילדים?". הייתי המום, מהיכן ידע לשאול שאלה בנושא שהכי הציק לי וכאב לי באותה העת, וכמובן השבתי לו שאין לי ילדים. נענה הרבי ואמר לי דבר פלא של ממש: "יש לי בכיס ילד בשבילך, תיכנס אלי באמצע השבוע ואני אברך אותך בילד!".

כמובן שנכנסתי באותו השבוע, והרבי נתן לי כסגולה פתק שעליו היו כתובות עשרת הדברות בכתב ידו. כמו כן הוא שאל אם אני מוכן להתחייב שלכשייוולד הילד, אני אתן לו להיות הסנדק, וכמובן שהסכמתי. באותה שנה, בחודש תמוז, נולד בני בכורי, וכך התקיימה ההבטחה של שלושת הצדיקים, רבי מאיר, והרבי מפיטסבורג ויבלחט"א גם רבי דוד שנקב בחודש המדויק שבו אני איוושע.

 

**

 

הפטירה של רבי מאיר הותירה עלי רושם חזק מאוד. הרגשתי תחושה של החמצה גדולה, לא רחוק ממני התגורר כזה יהודי קדוש וטהור, הבן של הבבא סאלי, בעצמי ראיתי אצלו דברים גדולים מאוד, ובכל זאת לא ניצלתי מספיק את האוזן הקשבת שהיתה לי אצלו, את החביבות שבה היה מקבל אותי ואת הנכונות שלו לשוחח איתי ולקרב אותי אליו.

כשראיתי שבשכונה שלי מתגורר עוד יהודי קדוש, החלטתי שהפעם אני לא מוותר, ומתכוון להידבק בו ביתר שאת. אומנם אני חסיד סלונים, והייתי דבוק במורי ורבי בעל ה'נתיבות שלום', אבל לא הרגשתי שזה אמור להפריע לי להידבק בצדיקים נוספים, אדרבה, כמה שיותר צדיקים, כך יותר טוב לגוף ולנשמה.

ניגשתי לרבי מפיטסבורג ואמרתי לו בפה מלא: "רבי, אני לא ניצלתי מספיק את הקשר שלי עם רבי מאיר זצ"ל, אני מבקש שהרבי יברך אותי שלפחות אזכה לנצל את הקשר איתו…". הוא חייך ולא ענה לי תשובה על כך.

כעבור תקופה כבר הייתי בן בית אצלו, והייתי רושם את הקוויטלך, הפתקאות עם השמות לברכה שאנשים נותנים לרבי כשנכנסים להתברך מפיו.

לרבי מפיטסבורג היו כל מיני סגולות מאוד מיוחדות, כבר סיפרתי על ה'עשרת הדיברות' שכתב בכתב ידו, אבל היו לו עוד סגולות, כמו למשל כד חרס שהיה נותן למצבים שונים, או קמיעות מסוימים שהיו לו, הוא היה מחלק עצמות, באידיש 'ביין' שזה בעצם משחק מילים עם המילה 'בן' וזה היה כסגולה להיפקד בילדים, ועוד ועוד.

בכל אופן, כשהיו שואלים אותו שאלות אם לעשות שידוך מסוים או לא, היה לו חשבון שהוא היה מחשב את לפי ערך השמות של המדוברים, ובהתאם לחשבון היה משיב תשובה לשואליו אם כדאי לעשות את השידוך הזה או לא. במידה והחשבון היה יוצא לטובה, היה הרבי מוסיף ברכה מעומק הלב "זייער גוט, זייער גלייך (טוב וישר הדבר) שה' יעזור שיהיה הזיווג עולה יפה, ויהיה בניין עדי עד".

בתקופה האחרונה, כשהוא כבר היה מאוד חלש, התקשר יהודי תלמיד חכם שביקש לשאול את הרבי בדחיפות שאלה לגבי שידוך. אני חשבתי שהרבי נח, ולא רציתי להפריע לו, מצד שני אותו יהודי היה זקוק לתשובה דחופה מאוד ואמר שהוא ממתין על הקו עד שהרבי יענה לו. אמרתי לו, אין בעיה, אני בודק את העניין… לקחתי דף ועט, עשיתי את החשבון שהרבי היה נוהג לעשות ויצא לי שהצדדים מתאימים זה לזה.

חזרתי לטלפון, ואמרתי לאותו יהודי "זייער גוט, זייער גלייך, שה' יעזור שהזיווג יעלה יפה, ויהיה בניין עדי עד…".

פתאום יצא הרבי מחדרו, ונזף בי בחריפות רבה: "אני הרמתי את השפופרת של הטלפון בחדר השני", הוא אמר לי, ושמעתי שאתה ענית בשמי תשובה שלא עניתי…

"מה אתה חושב?" הוא נזף בי, "שאני באמת עונה רק לפי חשבונות של שמות. יש בזה יותר מזה, ובשום אופן אל תענה במקומי על שאלות שמבקשים לשאול אותי…".

אחרי שנזף בי, עלה חיוך על פניו והוא הסכים עם התשובה שעניתי: "זייער גוט, זייער גלייך, שה' יעזור שהזיווג יעלה יפה ויהיה בניין עדי עד…".

לאחר שחשכו המאורות והרבי נסתלק לשמי מרום, נכנסתי לבנו, הרבי שנפטר בחג הסוכות לפני שנתיים זצ"ל, ואמרתי לו שיש לי כמה דברים שאני יודע מהאבא כיצד היה נוהג להכריע, בהם גם הנושא של חשבון השמות כדי לדעת לגבי שידוך אם הוא הגון או לא. שאלתי את הרבי אם הוא רוצה שאגלה לו את הסוד, כי הרי הוא יושב על כסא אביו ומעתה ישאלו אותו את אותן שאלות. הוא לא השיב לי תשובה חד משמעית, ורק אמר לי שבשלב זה הוא לא רוצה להיכנס לעניין הזה של חשבונות וסגולות, אבל באמת גם בהמשך הוא לא ביקש ממני לגלות לו את החשבון הזה.

**

אגב, הגאונות שלו היתה מופלאה. דרכו היתה לשבת ב'טיש' סעודה שלישית, והוא היה מבקש ממישהו מהקהל 'פסוק לי פסוקך', תגיד פסוק מפרשת השבוע, אותו אחד היה בוחר פסוק באופן רנדומלי, והרבי היה מיד פותח באמירת 'תורה' המבוססת על הפסוק הזה ומתרחבת ממנו לעניינים נוספים בפרשה ובכלל.

אפשר לומר שהיתה זו קצת הפתעה עבורי לגלות, רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל שהיה בקי בכל מכמני התורה היה בעל שליטה רחבה מאוד גם בספרי החסידות, והפתעה לא פחות היתה לי כשגיליתי שהרבי מפיטסבורג שהיה בקי גם הוא בכל מקצועות התורה, והיה בקי באופן מיוחד גם בספרי האחרונים מגדולי הליטאים, כמו הקובץ הערות וקובץ שיעורים, חידושי רבי שמעון שקאפ וכדו', כל הספרים שלו היו מלאים הערות שכתב בצד העמודים בכתב ידו, הוא השאיר אחריו אוצר בלום של חידושים.

לעת זקנתו אמרתי לרבי פעם שיש לי רעיון נפלא איך לעזור לציבור. הרי אנשים מתקשרים ובאים ורוצים ברכה, ולא תמיד הרבי יכול לקבל קהל, לכן הבאתי איתי בקבוק יין, הרבי יברך את היין שבבקבוק, ואם יהיה מישהו שיבוא ויבקש ברכה בדחיפות, אני אתן לו מעט מהיין המבורך וזה ישפיע עליו טובה וברכה.

הרבי חשב כמה דקות, לאחר מכן חיוך חיוך רחב, כמעט פרץ בצחוק, הוא החזיק את הבקבוק בידיו ובירך באריכות שתחול ברכה ביין וכל מי שישתה ממנו יזכה להיוושע בכל מילי דמיטב, לאחר מכן נתן לי את הבקבוק ואמר לי 'נא דיך' – הא לך, והוא ממש חייך חיוך מסתורי.

לקחתי את הבקבוק הביתה בהתרגשות, הדבקתי עליו מדבקה קטנה עם התאריך ועם ציון העובדה שמדובר בבקבוק שהרבי בירך, והנחתי בצד. שכחתי מהבקבוק הזה לחלוטין.

אחרי שנים רבות, בערב פסח אחד, ביקשה ממני רעייתי שאעשה סדר בבקבוקי היין… התחלתי למיין את הבקבוקים, ופתאום אני רואה בקבוק שהי הנראה לי מוכר… אבל הבקבוק הזה היה ריק, ממש נותרו כמה טיפות בתחתית שלו. בדקתי את המדבקה וראיתי שכן… זה הבקבוק של הרבי מפיטסבורג שנפטר הרבה קודם לכן.

שאלתי את רעייתי, מה זה? מי שתה את היין הזה? והיא השיבה לי בפשטות שהיא צריכה מדי פעם יין לעוגות והיא לקחה מהיין הזה, היא לא שמה לב לכיתוב על המדבקה ולא ידעה שמדובר ביין מיוחד…

באותו רגע הבנתי באיחור ניכר מדוע צחק הרבי כשהוא הביא לי את הבקבוק… אני רציתי יין מבורך, וקיבלתי יין לא רע בכלל לעוגות, ומי יודע כמה ישועות היו לנו בזכות העוגות האלו שאכלנו באותן השנים… בכל מקרה לקחתי את מעט הטיפות וערבבתי אותן עם יין אחר, כדי שלפחות יהיה לי קצת מהברכה של הרבי, והוא שמור עמדי עד היום הזה".

 

שלח

אולי גם יעניין אותך

בשעה טובה מגיע היום הגדול, ובעלי השמחה הנרגשים כבר פוסעים אל האולם. אין ספק, מראה האולם משובב נפש. השולחנות ערוכים באופן נפלא, הצלם והתזמורת כבר ניצבים על משמרתם, אבל - - -
"ידעתי שיגיע טרמפ במיוחד בשבילנו!"
8 ימי חנוכה - ההזדמנות שלנו לזכור
"הוא הציץ בתיק, אבל את החבילה עצמה הוא לא ראה..."
רבי בן ציון שמע. חשב שניות אחדות והשיב: "אני לא אוכל למסור שיעור בשעה זו.."
"אני מוכן להגיד" נענה הרבי, "אבל בתנאי שאתה מבטיח לי, לא להתווכח איתי ולא לשאול שאלות"

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
על דא ועל הא

השופט שמע את השם 'הרב קרליץ' והוא נע בכיסאו שלא בנוחות. כשעורך הדין סיים את דבריו, אמר לו השופט: חביבי, אין שוחד, זה סיפורים

וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח

על דא ועל הא

למחרת נקרא התלמיד הבחור רבי משה שטנרבוך לחדרו של ראש הישיבה, בטוח שעומד לשמוע נזיפה על הכישלון. אבל ראש הישיבה קיבל אותו בחיוך רחב, לחץ את ידו בחום ואמר: יישר כוחך! הצלת הישיבה נזקפת לזכותך"

רגע של ביטחון

על דא ועל הא

הם יצאו ביחד ועצרו רכב מיניוואן. למי שמכיר, בארץ ישראל אין מחיר קבוע, הנהג מפעיל מונה ונוסע, וכל הזמן שהוא נוסע המונה מתקתק, וככל שהנסיעה מתארכת המחיר עולה יותר...

המגיד רבי אברהם מרדכי מלאך: חכמים, היזהרו בדבריכם

על דא ועל הא

ויהי בחצי הלילה. בשעה 1:01 עובר האברך החשוב בסמוך לאולם שמחות הנמצא במקום ריק מבנייני מגורים, שאין שם אלא אולם שמחות וכמה ישיבות קדושות, והנה הוא שומע קולות אדירים, קולות שבר וזעקה ועמם יחד קולות ניפוץ ושבירה

כששיעורו של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א התעכב בשעתיים..

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר