יוחנן וסרמן
כותרות העיתונים והמהדורות דיווחו בבוקרו של יום ראשון השבוע, על סיומו של אחד הקרבות הארוכים ביותר בהיסטוריה, הקרב על העיר בחמוט שבאוקראינה, שנמשך לפי הדיווחים 222 ימים, במהלכם הזרימו הצדדים רבבות לוחמים אל החזית, והקריבו את חייהם של אלפי רבבות חיילים.
מספר ההרוגים האמיתי בבחמוט אינו ידוע בשלב זה, נראה שגם בעתיד צפויות להתקיים מספר גרסאות מקבילות לגבי המספר המדויק. עם זאת, ההערכה היא שמדובר בכ-30 עד 40 אלף הרוגים משני הצדדים הלוחמים, ועוד כ-4,000 אזרחים מתושבי העיר שנהרגו בהפגזות הכבדות.
למעשה, איש אינו יודע להסביר מדוע נלחמה רוסיה בכל כוחה כדי לכבוש את העיר. מה מצאו הרוסים בעיר שגודלה הוא בערך כמו זה של העיר אשקלון, המיקום שלה הוא בערך כמו המיקום של ערד, ומספר התושבים דומה לזה של ראש העין. בקיצור, עיר סתמית, חסרת ייחודיות, אין בה שום דבר מעניין ובעל חשיבות צבאית או אזרחית, סתם עיר שאנשים התגוררו בה וניהלו חיים שלווים, סדר יום כפרי למחצה.
היו שטענו שרוסיה זקוקה לשליטה בבחמוט כדי לפלוש ממנה לערים ועיירות שכנות. היו שטענו שרוסיה זקוקה לעוד ניצחון תודעתי כדי להוכיח שהיא עדיין מסוגלת לרשום הישגים, אחרים הסבירו שזה סתם, עניין של 'פרנציפ', התחלנו ונסיים, לא נעצור באמצע הדרך, ויש שמסבירים שבחמוט הפכה למודל לחימה רוסי, לא משנה כמה זמן זה ייקח, לא משנה כמה חיילים ישלמו על כך בחייהם, לא משנה כמה כסף זה יעלה לנו, אנחנו נכבוש את העיר ויהי מה, וממנה כדאי ליריבים שלנו להסיק מסקנות ולהבין מה יעלה בגורלה של אוקראינה כולה.
כל ההסברים הללו ניסו ליישב את ההתנהלות התמוהה של רוסיה. למה היא תוקפת בכזאת עוצמה עיר כל כך לא חשובה…
אבל למה אוקראינה ניסתה להגן על בחמוט? מדוע הסכימה אוקראינה לשלם בחייהם של עשרות אלפי חיילים כדי להגן על עיר שבה התגוררו בסך הכל כ-71 אלף תושבים לפני המלחמה, ולאחר ההפגזות נותרו בה אלפים בודדים, ואולי אף פחות מכך?
את השאלה הזאת, אף אחד אינו שואל. מהסיבה הפשוטה: כולם יודעים את התשובה הנזעקת מעצמה: אוקראינה נלחמת על הבית! היא מנסה להדוף פולש אכזר. אם היא לא תגן על בחמוט בכל הכוחות, בעוד זמן קצר היא תצטרך להגן על הבירה קייב. כך נאבקים באויב כמו רוסיה, נלחמים אתו על כל פיסת אדמה, לא מוותרים לו על כלום! אפס ויתורים! אפס פשרות. מקיזים דם, כדי שלא להתפשר על מטר אחד בודד.
ואתם יודעים מה? למרות שרוסיה ניצחה בקרב על בחמוט, אוקראינה מנצחת במלחמה. במשך כ-42 שבועות היא העסיקה את כל שדרת הפיקוד הבכיר של רוסיה בניסיון לכבוש עיר אחת קטנה ובלתי נחשבת, במשך כל הזמן הזה, לא התקדמה רוסיה אפילו צעד אחד נוסף בשום מקום אחר, לאורך כך חזית הלחימה, כי כל העיניים הופנו לבחמוט.
אם רוסיה תמשיך לכבוש את אוקראינה בקצב של עיירה אחת ב-42 שבועות, ייגרמו לה הלוחמים הרבה לפני שהיא תגיע לחצי משטחה של אוקראינה.
בימים אלו, כשאנו עומדים לקבל את התורה מחדש, אנחנו צריכים ללמוד מהם איך נלחמים. כשהיצר הרע בא לפלוש אל תוך הלב שלנו, אנחנו צריכים להילחם בשיניים ובציפורניים. הוא יטיל את כל הכוחות שלו כדי לכבוש יעד אחד, אבל אנחנו, אסור לנו לוותר לו, גם אם המלחמה היא על משהו צדדי וכביכול חסר חשיבות, אסור להיכנע, כי כל כניעה לאויב, רק תגביר אותו ותגרום לו לקבוע יעדים חדשים ולהגדיל ציפיות.