מה הייתם אתם עושים, אילו הייתם רגילים לקנות בחנות מכולת חביבה שמציעה חמישה סוגי גבינה – ופתאום נקלעים לסופֶּר שמקרר הגבינות שלו משתרע על פני מאה וחמישים מטרים?

בפעם הראשונה שנסעתי לחו"ל, לפני מספר עשורים, חוויתי חוויה שגרמה לי להבין משהו חדש – ומפתיע – על יכולת הבחירה שלנו.

אנחנו אוהבים לבחור. אם מישהו או משהו ינסה לשלול מאתנו את היכולת לבחור, ניאבק בו.

אבל מה הייתם אתם עושים, אילו הייתם רגילים לחנות מכולת קטנה וחביבה שמציעה חמישה סוגי גבינה – ופתאום נקלעים לסופֶּר שמקרר הגבינות שלו משתרע על פני מאה וחמישים מטרים? האם הייתם מסוגלים לבחור?

אני זוכר את עצמי הולך לאורך המקרר ומביט בגבינות כמו שמסתכלים על מוצגים בגן חיות. לקנות לא הצלחתי, השפע בלבל אותי.

יש כאן תופעה מרתקת.

דמיינו לעצמכם את הבחירה בצורה של קשת:

אנחנו עומדים בתחתית הקשת מצד ימין, במקום בו הבחירה כמעט אפסית.

ככל שאנו מתקדמים במעלה הקשת, מספר האפשרויות גדל, ויכולת הבחירה שלנו עולה בהתמדה.

בהתאמה, אנחנו גם מרגישים משוחררים יותר, כמו שהתרגלנו לחשוב ולומר: 'אני בוחר – משמע אני קיים'.

אבל אז אנו מגיעים לקדקוד הקשת – לשיא מסוים של אפשרויות בחירה, שממנו והלאה קורה דבר מפתיע:

ההיצע שעומד בפנינו ממשיך להתרחב – אבל יכולת הבחירה שלנו מתחילה לרדת!

זו תופעה שמתרחשת כשמספר האפשרויות העומדות בפנינו הוא גדול יותר מדי.

אנחנו יכולים לבחור בין לחם, לחמנייה או פיתה – אבל מתקשים להחליט מה לקחת מבין עשרה סוגי לחמים ועשרים סוגי פיתות.

כשיש לנו יותר מדי מסלולי לימודים לבחירה, יותר מדי דברים שהיינו רוצים להספיק ביום החופשי שלנו, יותר מדי שמות של מומחים שמתאימים לבעיה שלנו – אנחנו עוברים מהרגשה של 'אני קיים' להרגשה של 'אני אבוד'.

ברמה הקיצונית, כשנהיה מוצפים ביותר מדי אפשרויות – נחזור למצב של אי יכולת לבחור. מפתיע, נכון?

מבחינת האפשרויות התיאורטיות, קצה הקשת השמאלי – זה שמסמל את מרב האפשרויות – ממוקם הכי רחוק מקצה הקשת ההפוך; אבל מבחינת יכולת הבחירה, כשאנחנו נמצאים במקום של השפע הקיצוני הזה, אנחנו נמצאים פחות או יותר באותו מקום שבו היינו בתחילת מסלול הקשת: נטולי יכולת לבחור.

מה שקורה הוא, שכדי להתגונן מפני מצב של שפע מציק, אנחנו מפתחים לעצמנו הרגלים שחוסכים מאתנו את הצורך לבחור.

כך, לדוגמה, התרגלנו לקנות גבינה לבנה שלוש אחוז, ואותה ניקח מהמקרר שבסופּר באופן אוטומטי, בלי להבחין בכלל שיש בו עוד מאה סוגי גבינות.

זה חבל, כמובן, כי כך אנחנו מחמיצים הזדמנויות נוספות והתנסויות חדשות.

עקרון הקשת מציע כלל זהב: כדי לשפר את יכולת הבחירה שלכם – צמצמו את האפשרויות שעומדות בפניכם.

אם הגעתם למצב של הצפה ובלבול, אות הוא שעברתם לצד היורד של הקשת – הצד שבו יש לכם יותר מדי אפשרויות ופחות מדי בחירה.

אם תקטינו את האפשרויות – תחזרו למקום שבו יש לכם יותר יכולת לבחור.

כדי להקטין את האפשרויות, הרגילו את עצמכם לשאול מספר קטן של שאלות לגבי הבחירה העומדת בפניכם.

לדוגמה, כשאתם מתלבטים איזה עסק לפתוח, שאלו את עצמכם: מה אני יודע לעשות? מה אני אוהב לעשות? מה הציבור צריך?

כשאתם מתלבטים איזו משימה לבצע, שאלו את עצמכם: מה אני רוצה לעשות עכשיו? מה אני יכול לעשות עכשיו? מה יהיה הנכון והיעיל ביותר?

כל האפשרויות שאינן עונות על השאלות הללו יישארו מחוץ להיצע, וכך יקטינו אותו.

ככל שתשכללו את מנגנון הבחירה שלכם, ותלמדו לשאול את השאלות הנכונות – כך תצליחו להישאר עם מספר קטן של אפשרויות, ותעצימו את יכולת הבחירה שלכם.

 

מילון מונחים:

אפשרויות – נתונים שאפשרי לנו לבחור ביניהם.

הגדלת מספר האפשרויות, עד לסף מסוים, מגדילה את הסיכוי להגיע לתוצאות מיטביות.

 

מנגנון בחירה – פעולה מחשבתית מוגדרת, שמאפשרת קבלת החלטות על סמך נתונים וקריטריונים.

 

משהו לקחת לדרך:

אנחנו חיים בדור של שפע, גם מבחינת ההזדמנויות העומדות בפנינו.

לפעמים נראה לנו, שככל שיש לנו הזדמנויות רבות יותר – כך אנחנו נחשבים למוצלחים יותר.

כדאי לנו לזכור שהדרך להצלחה לא עוברת דרך ריבוי אפשרויות, אלא דרך החלטות נכונות.

במקום לנסות להגדיל את מספר האפשרויות העומדות בפניכם (לימוד של מקצוע נוסף, הצעות עבודה נוספות, בדיקה של דירות נוספות לפני רכישת דירה, ועוד) – שכללו את מנגנון קבלת ההחלטות שלכם.

 

משפט:

הבחירה הראשונה היא – לבחור בין מה למה כדאי לבחור.

 

 

 

(פרק מתוך הספר 'רגעים של כוח'. ד"ר עוז מרטין פסיכותרפיסט בעל שם שספריו יצאו בהמדורות רבות. לרכישת הספר ולקבלתו במשלוח לבית ניתן להתקשר : 058-7676321)